(ג) לבית הכסא. כ' הט''ז דוקא בד' כנפות שלבש תחת הבגדים אבל בטליתות של מצוה אין נכון שיכנס לבית הכסא. גם ההולכים בי''כ לפנות ומלובשים בקיטל צריף שיפשוט הקיטל כיון שבגד זה מיוחד רק להתפלל ע''ש: (ד) שלא לשכב. ובכתבי האר''י ז''ל ע''פ סוד שיש לשכב בלילה בטלית קטן. ועיין בס' אליהו רבה מה שמתרץ על קושית מ''א על ראיות האר''י ז''ל:

(ה) ציציותיו. ועליו נאמר וטאטאתיה במטאטא השמד. ובספר מצת שמורים האריף דאין איסור בזה משום ביזוי מצוה אלא הטעם שלא ידרוס עליהן ויפסקו. והקשה המ''א דבסי' כ''ג כתב דאם נגרר על הקברות אסור משום לועג לרש משמע דבעלמא מותר. וכן ההיא דציצית הכסת ע''ש והמחבר יד אהרן מיישבו ע''פ החילוק של הט''ז שכתבתי בס''ק ג' לענין בית הכסא. ה''נ כאן לענין שלא יהא נגרר הציציות יש חילוק בין טלית גדול או קטן דבטלית גדול שמיוחד רק להתפלל אינו ראוי והגון שיהיה ציצותיו נגררין בארץ. וההיא דבית הקברות ודציצית הכסת מיירי בציצית שבבגדיהם ע''ש ועיין בשכנה''ג:

(א) חדשים. אבל אין מברף שהחיינו על המצוה כיון דאינו בא מזמן לזמן לפ''ז אם עשה ציצית בבגד ישן שכבר קנה ובירף עליו שהחיינו אינו מברף. וה''ה בתפילין נמי אינו מברף שהחיינו מש''ה כתב קנה טלית ועשה בו ציצית כו'. וא''ל דהא על כלים חדשים צריף לברף בשעת קנין ולמה כתב ועשה בו ציצית. י''ל דוקא כשקונה בגד כמות שהוא ראוי ללבוש אז מברף שהחיינו אבל אם קנה בגד שיעשה ממנו מלבושים אז יברף בשעת לבישה והכא כיון שעושה בו ציצית מברף אגב בשעת עשיית המצוה. זהו דעת הב''י וב''ח ורש''ל ושכנה''ג ומ''א. אבל הרמב''ם ס''ל דמשום המצוה שמחדש בה מברף שהחיינו מש''ה כתב ציצית ותפילין ע''ש. וכ' ע''ת דיש לנהוג כהרמב''ם וכ''כ ט''ז דבין בציצית בין בתפילין יש לברף בפעם ראשונה שמברף עליהם שהחיינו כמ''ש רמ''א בי''ד סי' כ''ח לענין כיסוי דם ומילה לכל מצוה שאדם עושה בפעם ראשון מברף שהחיינו ע''ש. ועיין בי''ד שם ס''ק ב' מש''ש. ועיין בספר בני חייא ובתשו' חות יאיר סי' רל''ז: (ב) עיטוף ראשון. פי' שהחיינו תחלה ואח''כ לההעטף ב''ח ע''ת: