קָבְעוּ לִשְׁנוֹת אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד פֶּרֶק (א) אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן וּבָרַיְתָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אָדָם לִלְמֹד בְּכָל יוֹם מִקְרָא (ב) מִשְׁנָה וְתַלְמוּד, דְּבָרַיְתָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָוֵי בִּמְקוֹם תַּלְמוּד, שֶׁהַמִּדְרָשׁ כְּתַלְמוּד:
אוֹמְרִים (א) בָּרוּךְ שֶׁאָמַר קֹדֶם פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, וְיִשְׁתַּבַּח לְאַחֲרֵיהֶם.
באר היטב
(א) ברוך שאמר. מעומד אפילו ביחיד תולעת יעקב ב''ח. ושבח זה תקנוהו אנשי כנסת הגדולה ע''י פתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו דיש בו פ''ז תיבות. טור בשם ספר היכלות. ע''כ אין לגרוע ולא להוסיף מפ''ז תיבות. נגיד ומצוה. משנת חסידים דף ס''ג ע''א. ואוחז בציצית בטלית שלפניו בשעת אמירת ב''ש וספר כוונות. בפה עמו בסגו''ל. בתשבחות בחיר''ק:
אִם סִיֵּם בָּרוּךְ שֶׁאָמַר קֹדֶם שֶׁסִיֵּם (ב) הַחַזָּן, עוֹנֶה אַחֲרָיו אָמֵן.
באר היטב
(ב) החזן. אבל אם סיים עם החזן בבת אחת לא יענה דהוי עונה אמן אחר ברכותיו אבל אם סיים ישתבח עם הש''ץ עונה אמן דהא הרבה פוסקים ס''ל דעונה אמן אחר ברכת עצמו ואף דאנן דלא נהגינן הכי מ''מ בכה''ג שרי וה''ה אם החזן סיים ברכה אחרת והוא אמר ברכה אחרת מותר לענות אמן מ''א והיד אהרן חולק עליו וכ' דאין נראה לחלק בין הברכות שוות לכשאינן שוות דהכל נראה כעונה אמן אחר ברכותיו ע''ש:
באר היטב
(א) איזהו מקומן. שהיא משנה ברורה למשה מסיני. ויש בה שד''מ תיבות ועם הקריאה הוא משה עט''ז. יש מקומות שנהגו שלא לאומרו בבית האבל ואינו נכון כנה''ג. וכן פסק המחבר בסי' תקנ''ד סעיף ד' ע''ש: (ב) משנה. כ' המ''א נ''ל דוקא בזמניהם שהיו מבינים לשון תרגום אבל עכשיו שאין מבינים צריכים ללמוד להבין דאל''כ אינו נחשב ללימוד דדוקא בתפלה אף שאינו מבין הקב''ה יודע כוונתו אבל אם אומר המשנה ואינו מבין אינו נקרא לימוד לכן צריכין ללמוד הפירוש וכ' של''ה כשאומר איזהו מקומן או במה מדליקין או פיטום הקטורת יעשה קול ניגון דמשניות ע''ש: