מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעַל זָקָן, כָּל שֶׁנִּכָּר בּוֹ שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שָׁנִים שֶׁרָאוּי לְהִתְמַלְּאוֹת זְקָנוֹ, נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ קָרִינָן בֵּיהּ, הִלְכָּךְ בֶּן כ' שָׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זָקָן, מְמַנִּין אוֹתוֹ: הגה: וְכֵן אִם הָיָה לוֹ זָקָן אֲפִלּוּ מְעַט קָרִינָן בֵּיהּ נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ, אִם הוּא מִבֶּן י''ח וּלְמַעְלָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מ''ס פי''ד וְנ''י פ' הַקוֹרֵא עוֹמֵד).
(יב) סָרִיס, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לְמַנּוֹתוֹ, אִם הוּא בֶּן כ'.
יֵשׁ לְלַמֵּד זְכוּת עַל מְקוֹמוֹת (יג) שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁהַקְּטַנִּים יוֹרְדִין לִפְנֵי הַתֵּבָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת: הגה: וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כֵן, אֵין לְקָטָן לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה אֲפִלּוּ בִּתְפִלַּת עַרְבִית, אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לִכְלַל י''ג שָׁנִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, אֵין לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת דַּהֲרֵי עֲדַיִן אֵין לוֹ י''ג שָׁנָה (מַהֲרִי''ל).
באר היטב
(יג) שנה. פי' דבמדינתינו מתפללין ערבית מבעוד יום והוא לא נכנס בשנת י''ד עד תחלת ליל שבת שהוא יום שנולד בו. אבל אם מתפללים ערבית בלילה מותר לעבור לפני התיבה והא דאמרינן בכל מקום י''ג שנה ויום א' פי' דבעינן י''ג שנה שלימים וכיון שמתחיל היום שנולד בו יום א' קרינן ביה ב''ח מ''א ט''ז שכנה''ג וכ''כ הש''ך בח''מ סי' ל''ה וסמ''ע שם. ועיין בשיורי כנה''ג סימן נ''ה בהגהת הטור סעיף ו' שמביא בשם תשובת כ''י מהר''י ברונא שכתב דאפי' בן י''ג שנה ויום אחד אינו נקרא גדול עד שיעבור אותו היום והביא ראיות ע''ז ע''ש:
באר היטב
(יב) סריס. דהיינו שנראו בו סימני סריס כמ''ש סי' נ''ה ס''ה. ומהרש''ל בחולין סי' מ''ה כתב שאין למנות סריס: