מְנֻדֶּה אֵין (יב) מְצָרְפִין אוֹתוֹ לְכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ י', אֲבָל מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא שָׁם, אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרְשׁוּ לְהַחְמִיר עָלָיו בְּכָךְ.
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַעֲשָׁרָה בְּמָקוֹם (יג) אֶחָד וּשְׁלִיחַ צִבּוּר עִמָּהֶם, וְהָעוֹמֵד בְּתוֹךְ הַפֶּתַח מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁסוֹגֵר הַדֶּלֶת בִּמְקוֹם [שָׂפָה] (יד) פְּנִימִית שֶׁל עֹבִי הַדֶּלֶת, וְלַחוּץ כְּלַחוּץ.
באר היטב
(יג) אחד. היו ט' בבית וא' תוך הסוכה בחג מצרפין מהריק''ש ופר''ח חולק עליו כשיש ט' במקום א' וא' אחר הוילון שפורשין לצניעות מצטרפין מהריק''ש. וכתב הפר''ח ומיהו מסתברא דדוקא שפירשו לצניעות בעלמא אבל אי איכא תפילין או ס''ת ופירשו סדין כי היכא דלהוי מחיצה לשמש מטתו הוי נמי מחיצה לצירוף עשרה ולא מצטרפין ע''ש: (יד) פנימית. פי' דמקום סגירת הדלת הוי כלחוץ. ובספר תניא פסק דהוי כלפנים עמ''א. ובספר אבן העוזר פסק אם עומדים בב''ה ששה ובתוך עובי הפתח יש ד' מצטרפין אבל אם יש ה' בב''ה וה' בתוך עובי הפתח אין מצטרפין אבל בעזרת ב''ה אפי' אחד אין מצטרף. עיין באריכות בס' מגיני ארץ דפוס פרופס:
מִי שֶׁעוֹמֵד אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵינֵיהֶם חַלּוֹן, אֲפִלּוּ גָּבוֹהַּ כַּמָּה קוֹמוֹת, אֲפִלּוּ אֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה, וּמַרְאֶה לָהֶם פָּנָיו מִשָּׁם, מִצְטָרֵף עִמָּהֶם לַעֲשָׂרָה: הגה: גַּגִּין וַעֲלִיּוֹת אֵינָן בִּכְלַל (טו) בַּיִת, וְהָעוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֵינוֹ מִצְטָרֵף (ר''י נ''ג ח''ז).
באר היטב
(טו) בית. עיין בשכנה''ג:
באר היטב
(יב) מצרפין. דוקא אם נתנדה מחמת עבירה אבל אם נתנדה מחמת ממון מותר לצרף לכל דבר שבקדושה כמ''ש בסי' של''ד ס''ק ג' וס''ק י' ע''ש. ופר''ח פסק דאפילו על עסקי ממון אין מצטרפין אותו לכל דבר שבקדושה ע''ש: