לְעוֹלָם הוּא קָטָן עַד שֶׁיָּבִיא ב' שְׂעָרוֹת אַחַר שֶׁיִּהְיֶה בֶּן י''ג וְיוֹם אֶחָד, וּשְׁנַת הָעִבּוּר בַּת י''ג חֹדֶשׁ.
אִם נַעַר אֶחָד נוֹלַד בְּכ''ט לַאֲדָר רִאשׁוֹן מִשָּׁנָה (יא) מְעֻבֶּרֶת, וְנַעַר אַחֵר נוֹלַד בַּאֲדָר שֵׁנִי בְּאֶחָד בּוֹ, וּשְׁנַת י''ג אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, אוֹתוֹ שֶׁנּוֹלַד בְּכ''ט לָאֲדָר הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד כ''ט לַאֲדָר בִּשְׁנַת י''ג לִהְיוֹת בֶּן י''ג שָׁנָה, וְאוֹתוֹ שֶׁנּוֹלַד אַחֲרָיו בְּאֶחָד בָּאֲדָר הַשֵּׁנִי יִהְיֶה בֶּן י''ג שָׁנָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בַּאֲדָר שֶׁל שְׁנַת י''ג: הגה: וּמִי שֶׁנּוֹלַד בַּאֲדָר וְנַעֲשָׂה בַּר מִצְוָה בִּשְׁנַת הָעִבּוּר, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה עַד אֲדָר הַשֵּׁנִי (תשו' מהר''ו מִינְץ סי' ט').
עֲבַרְיָן שֶׁעָבַר עַל גְּזֵרַת הַצִּבּוּר, אוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, אִם לֹא נִדּוּהוּ נִמְנֶה לְמִנְיַן עֲשָׂרָה.
באר היטב
(יא) מעוברת. כ' המ''א ל''ד אלא ה''ה אם שנת י''ג מעוברת אותו שנולד באדר ראשון נעשה בר מצוה באדר השני כמ''ש בהג''ה ע''ש. ולא עיין במקור הדין דהגהת רמ''א הוא מתשוב' מהר''י מינץ סי' ט' דכתב בפשיטות ופסק דאף אם הנולד בשנה מעוברת באדר ראשון ונעשה בר מצוה בשנה פשוטה הוא נעשה בר מצוה אחר מי שנולד באדר שני וכן מי שנולד באדר בשנה פשוטה ונעשה בר מצוה בשנת העיבור אינו נעשה בר מצוה עד אדר שני מ''מ כתב בזה''ל ונ''ל פשוט במי שנולד בשנת העיבור באדר ראשון ואחר נולד באדר שני ובשנת י''ג הי' ג''כ עיבור אז ודאי היינו אומרים הנולד בראשון יהיה בר מצוה באדר ראשון והשני באדר שני האי בדידיה והאי בדידיה תשובת שבות יעקב ח''א סי' ט' וכן המנהג פשוט אצל כל בעלי ההוראה וכן הסכים להלכה למעשה הגאון מהו' דוד אופנהיים זצ''ל דלא כמ''א וכ''כ א''ז וכ''פ הפר''ח ע''ש. עוד כ' המ''א מי שנולד ביום א' דר''ח כסליו וכשנעשה בר מצוה חשוון חסר ור''ח כסליו אינו אלא יום א' לא נעשה בר מצוה עד ר''ח דהא עדיין לא מלאה לו שנה עד שיעברו כ''ט יום מחשוון דבעינן י''ג שנים שלמות ע''ש גם זה גרם שלא ע''ש בתשו' כי שם ביאר דין זה להדיא ע''ש ועי' סי' תקס''ח ס''ו לענין יא''צ ועי' ט''ז בי''ד ס''ס ש''ו: