זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ הָרָגִיל עִמּוֹ קְצָת בְּרִחוּק ד' אַמּוֹת, וְיַכִּירֶנּוּ, וְנִמְשָׁךְ זְמַנָּהּ עַד סוֹף ג' (א) שָׁעוֹת שֶׁהוּא רְבִיעַ הַיּוֹם. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקְרוֹתָהּ כְּוָתִיקִים (פי' תַּלְמִידִים וְרַשִׁ''י פי' אֲנָשִׁים עֲנָוִים וּמְחַבְּבִים הַמִּצְוֹת), שֶׁהָיוּ מְכַוְּנִים לִקְרוֹתָהּ מְעַט קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה (פי' יְצִיאַת הַחַמָּה כְּמוֹ הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים), כְּדֵי שֶׁיְּסַיֵּם קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וְיִסְמֹךְ לָהּ הַתְּפִלָּה מִיָּד בְּהָנֵץ הַחַמָּה. וּמִי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן לַעֲשׂוֹת, כֵּן שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה מְאֹד: הגה: שִׁעוּר הָנֵץ הַחַמָּה הוּא כְּמוֹ שִׁעוּר שָׁעָה (ב) אַחַת קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה כָּל גּוּף הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ (מַיְמוֹנִי פֶּרֶק א').
אִם לֹא קָרָא אוֹתָהּ קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, יֵשׁ לוֹ לְהַקְדִּים לִקְרוֹתָהּ (ג) בִּמְהֵרָה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל.
באר היטב
(ג) במהרה. מכאן תוכחת מגולה לבני אשכנז שמאחרים מאוד ק''ש:
מִי שֶׁהוּא (ד) אָנוּס, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד וְלֹא לְכַוֵּן אֲפִלּוּ פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וַאֲפִלּוּ עַד [עַל] לְבָבֶךָ, אוֹ שֶׁבְּנֵי הַשַּׁיָּרָא (קאראוואני בְּלַעַ''ז) הוֹלְכִים מְהֵרָה וְלֹא יַמְתִּינוּ לוֹ כְּלָל, יָכוֹל לִקְרוֹתָהּ עִם בִּרְכוֹתֶיהָ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, דְּכֵיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר שַׁפִּיר קָרִינָן בֵּיהּ וּבְקוּמֶךָ, וְגַם שַׁפִּיר מִקְרֵי יוֹצֵר (ה) אוֹר. אֲבָל אִם אֵינוֹ בִּמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, וְגַם אֵין בְּנֵי הַשַּׁיָּרָא נֶחְפָּזִים כָּל כָּךְ, אֲפִלּוּ יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אֵינוֹ קוֹרֵא עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ.
באר היטב
(ד) אנוס. וה''ה כשיש קבורת מת בעיר או מילה או יום ערבה דמפשי ברחמי יוכל לקרותה משעלה ע''ה. הר''מ מג''א: (ה) אור. ומ''א העלה דא''ל יוצר כ''כ בהשכמה עד שיכיר עכ''פ בין תכלת ללבן ע''ש:
באר היטב
(א) ג' שעות. והכא לכ''ע מנינן מעלות השחר מ''א. והמאחרים ק''ש בשביל ציצית ותפילין טועים אלא יקרא ק''ש בזמנה בברכותיה וכשיהיה לו ציצית ותפילין יניחם ויקרא בהם ק''ש או פרשה אחרת או מזמור תהלים לבוש. וכתב ע''ת ודוקא אם יעבור זמן ק''ש אז לא ימתין על טלית ותפילין שאינו מעכב זו את זו אבל בלא''ה ימתין דכל הקורא ק''ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו: (ב) אחת. ויש גורסין כמו עישור שעה אחת וכן עיקר. פר''ח ומנחת כהן ועמ''א: