אִם קְרָאָהּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָנוּס, יָצָא (ו) בְּדִיעֲבַד: וְאִם קְרָאָהּ בְּלֹא בְּרָכוֹת, יַחֲזֹר לִקְרוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ עִם הַבְּרָכוֹת וְעַיֵּן לְקַמָּן סי' ס' (בֵּית יוֹסֵף סי' מ''ו).
אִם נֶאֱנַס וְלֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵנֵץ הַחַמָּה, קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית. וְאִם הָיָה אָנוּס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ מְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, לֹא יִקְרָא אָז קְרִיאַת שְׁמַע פַּעַם שֵׁנִית לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל יוֹם, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁעָשָׂה לְאוֹתָהּ שָׁעָה לַיְלָה, אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹתָהּ יוֹם:
אַף עַל פִּי שֶׁזְּמַנָּהּ נִמְשָׁךְ עַד סוֹף הַשָּׁעָה הַג', אִם עָבְרָה שָׁעָה ג' וְלֹא (ז) קְרָאָהּ, קוֹרֵא אוֹתָהּ בְּבִרְכוֹתֶיהָ כָּל שָׁעָה ד' שֶׁהוּא שְׁלִישׁ הַיּוֹם, וְאֵין לוֹ שָׂכָר כְּקוֹרֵא בִּזְמַנָּהּ. וְאִם עָבְרָה שָׁעָה ד' וְלֹא (ח) קְרָאָהּ, קוֹרְאָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ כָּל הַיּוֹם.
באר היטב
(ז) קראה. אפילו בפשיעה. ט''ז: (ח) קראה. אפי' באונס. ט''ז:
באר היטב
(ו) בדיעבד. ודוקא באקראי בעלמא אבל אם רגיל לעשות כן לא יצא אפילו בדיעבד וצריך לחזור ולקרותה. ב''ח: