קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר שֶׁקּוֹרְאִין קְרִיאַת שְׁמַע, טוֹב שֶׁיִּקְרָא עִמָּהֶם כָּל קְרִיאַת שְׁמַע, וִיקַבֵּל שָׂכָר כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה: הגה: אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב רַק בְּפָסוּק רִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (בֵּית יוֹסֵף):
בֵּין הַפְּרָקִים שׁוֹאֵל (א) בִּשְׁלוֹם אָדָם נִכְבָּד וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ, אוֹ מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (ב) בְּחָכְמָה, וְכָל שֶׁכֵּן (ג) מֶלֶךְ אוֹ אַנָּס. וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְאָדָם נִכְבָּד, וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע (ד) הַפָּסוּק, חוּץ מִפָּסוּק שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁלֹּא יַפְסִיק בָּהֶם כְּלָל, אִם לֹא מִפְּנֵי מִי שֶׁיָּרֵא שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ:
אִם שָׁכַח לְהָנִיחַ צִיצִית וּתְפִלִּין יָכוֹל לְהַפְסִיק בֵּין הַפְּרָקִים לַהֲנִיחָם, וִיבָרֵךְ עֲלֵיהֶם: הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם עַד אַחַר הַתְּפִלָּה, וְהָכֵי נָהוּג לְעִנְיַן (ה) טַלִּית (בֵּית יוֹסֵף).
באר היטב
(ה) טלית. דבציצית אינו חובת גברא שאם אין לו טלית פטור מציצית ויוכל לקרות ק''ש בלא ציצית ודאי הוי הפסקה (ועיין במ''א ובספר אליהו רבה):
באר היטב
(א) בשלום. אפי' בלשון לע''ז ובכל מקום שאסור לדבר אפי' בלשון הקודש אסור. תוס' רפ''ב דברכות ומהר''ם טיקטין כ' בגליון הרי''ף בשם נמוקי מהרא''ש דוקא בפנים חדשות שואל ומשיב שאם לא ישאל יבא לידי שנאה. ובבה''כ שאין אנו שואלין בשלום חלילה לשאול או להשיב לא בין הפרקים ולא בפד''ז עכ''ל ובס' החינוך פרשת ואתחנן כ' ומי שלא ראינו שיקפיד על חבירו כלל לא יפסיק אפי' בין הפרקים עמ''א. (ובס' אליהו רבה פילפול עמוק בש''ס ופוסקים): (ב) בחכמה. ומ''א כ' דמי שגדול ממנו בחכמה הוי מפני הכבוד. ואם הקורא גדול ממנו אין מפסיק אפי' לת''ח. ומשמע בהרשב''א דמותר לכתחילה לשאול בשלום הקורא אעפ''י שיודע שיצטרך להשיבו ובת''ה סי' (קל''ה) [קל''ח] איתא דת''ח מופלג בדורו הוי בכלל מורא עיין סי' תע''ב סעיף ה'. מ''א: (ג) מלך. אפי' מלך ישראל הוא בכלל מי שירא ממנו דכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. ע''ת: (ד) הפסוק. ודוקא היכא דסליק עניינא אבל באמצע ענין כגון ושמתם את דברי אלה על לבבכם לא יפסיק ואם פסק חוזר לתחלת הפסוק כ''מ ספ''ב מ''א וכתב ר''י חסיד דוקא שלום ולא יותר עיין ע''ת ובס''ק א':