(ו) ערב. כתב ט''ז נ''ל כיון שיש עליו חיוב בעת ההוא יש לו לקרות ק''ש של ערבית בעוד יום אע''פ שאין הקהל קורין ק''ש אלא בלילה מ''מ זה שיהיה פטור בלילה לא יבטל ממנו עול מלכות שמים כל שיוכל לקרות קודם לילה דהא בכל יום אנו קורין ק''ש של ערבית אפי' בעוד היום גדול ע''כ יכול זה לסמוך ע''ז לקרות באותו שבת קודם שיצא שבת עכ''ל. ובתשובות שבות יעקב ח''א סי' (ק') [ח'] חולק עליו וכ' דהמעיין בב''י יראה דחייב לעת ערב לא קאי רק אשאר מצות ולא אק''ש ואף אם נימא דקאי גם על ק''ש מ''מ תפלת ערבית ודאי לא יתפלל דכיון שרוצה להתפלל ערבית תפלת חול א''כ חול הוא אצלו וחל עליו אנינות ואונן פטור להתפלל ע''כ. ועיין ב''ח ובמ''א. מי שהתחיל להתפלל או לקרות שמע ונעשה אונן פתאום אי יגמור או יפסיק. פסק שבות יעקב ח''א סי' ז' דלא יפסיק אלא יגמור כיון דהא דאונן לא יקרא את שמע או יתפלל הוא רק דרבנן:

(ז) פטור. ואם אפשר לקיים את שניהם חייב לקיים את שניהם. תוספות והרא''ש ע''ת:

(ח) קורא. ואין לחלק בין אם מונח בספינה או במקום אחר משום דחיישינן לעכברים. ב''י ע''ת: