קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ הָאֲבֵלִים לְקַבֵּל תַּנְחוּמִין, וְכָל הָעָם הוֹלְכִין אַחֲרֵיהֶם מִמְּקוֹם הַקֶּבֶר לַמָּקוֹם שֶׁעוֹמְדִין שָׁם הָאֲבֵלִים לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִין, אִם יְכוֹלִין הָעָם לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר אֲפִלּוּ פָּסוּק אֶחָד קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, (ד) יַתְחִילוּ. וְאִם לָאו, לֹא יַתְחִילוּ: הגה: אִם יֵשׁ (ה) שְׁהוּת בַּיּוֹם לִקְרֹא אַחַר כָּךְ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם (הָרַמְבַּ''ן) [הַרַמְבַּ''ם]).

הָעוֹמְדִים בְּשׁוּרָה לְנַחֲמוֹ, הַפְּנִימִים שֶׁרוֹאִים פְּנֵי הָאָבֵל, פְּטוּרִים. וְהַחִיצוֹנִים שֶׁאֵינָם רוֹאִים פְּנֵי הָאָבֵל, חַיָּבִים:

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בְּטַלִּית אֶחָד, וּבְשַׂר שְׁנֵיהֶם נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, לֹא יִקְרְאוּ קְרִיאַת שְׁמַע, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה טַלִּית מַפְסֶקֶת (א) בֵּינֵיהֶם מִמָּתְנֵיהֶם וּלְמַטָּה.