אִם הָיָה יָשֵׁן עִם אִשְׁתּוֹ, קוֹרֵא בַּחֲזָרַת (ב) פָּנִים לְצַד אַחֵר, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא הַפְסָקַת טַלִּית, מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבָה כְּגוּפוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר, וְנָכוֹן לָחוּשׁ לִדְבָרָיו.

אִם הָיָה יָשֵׁן עִם בָּנָיו בְּעוֹדָם קְטַנִּים, מֻתָּר לִקְרוֹת בַּחֲזָרַת פָּנִים בְּלֹא הַפְסָקַת טַלִּית. וְאִם הֵם גְּדוֹלִים, צָרִיךְ לְהַפְסָקַת טַלִּית.

עַד כַּמָּה הֵם חֲשׁוּבִים קְטַנִּים, הַתִּינוֹק עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ י''ב שָׁנִים, וְהַתִּינֹקֶת עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ י'' א שָׁנִים, וַאֲפִלּוּ הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת, מֻתָּר. (ג) וּבִשְׁנַת י''ג לְתִינוֹק וְי''ב לְתִינֹקֶת אִם הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת, אָסוּר בְּלֹא הֶפְסֵק. וְאִם לֹא הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת מֻתָּר. וּמִשְּׁנַת י''ג וָאֵילָךְ לְתִינוֹק וְי''ב לְתִינֹקֶת, אֲפִלּוּ לֹא הֵבִיאוּ ב' שְׂעָרוֹת, אָסוּר: