ההלכה היומית
יום ראשון האזינו ו' תשרי תשפ"ו
סימן עד - שלא לברך כשאיבריו רואין את הערוה
סעיף ד'

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהֵן לְבוּשׁוֹת הֶחָלוּק, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מַפְסִיקוֹת לְמַטָּה (ט) מֵהַלֵּב: הגה: וְאִם הֵן עֲרֻמּוֹת צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא עֶרְוָה שֶׁלָּהֶן טוּחוֹת בַּקַּרְקַע, אוֹ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׁאָר דָּבָר, דְּאָז אֵין לִבָּן רוֹאֶה עֶרְוָה שֶׁלָּהֶן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִישׁ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א''ח) וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר''ו ס''ג.

באר היטב

(ט) מהלב. הטעם דערותן למטה ואין הלב שלה יכול לראותה ומ''מ אם הם עומדות ערומות יש בהן איסור אחר דהיינו איסור גילוי ערוה לא מצד הלב אלא מצד שנאמר לא יראה בך ערות דבר. מש''ה אם הם עומדות ערומות צריכה שתהא יושבת כמ''ש רמ''א ע''ז. אלא שמה שכ' הרמ''א דאז אין לבן רואה ערוה שלהן הוא לאו דוקא לבן. דלבן בלא''ה אינו רואה ערותן אלא על שלא תהא בגילוי ערוה לגמרי קאמר. וט''ס הוא וצ''ל ואז אינו נראה ערוה שלהן. ט''ז מ''א ע''ת והב''ח חולק וס''ל דגם באשה בעינן הפסקה בין לב לערוה אפי' כשיש לה מלבושים וט''ז חולק עליו ופסק להתיר כמ''ש הש''ע ע''ש. ועיין בי''ד סי' ר' (ועיין בס' אליהו רבא שמקיים הגירסא בש''ע ואז אין לבן רואה כו' דבנשים נמי שייך לבן רועה ערותן אלא דכיון שערותה למטה חשוב לבישת חלוקה הפסקה והעלה בספרו ליו''ד טעם למנהג הנשים דמברכין על הטבילה במים. משום דעל הרוב לבן חוץ למים ואכן אם הלב במים צריכה לכסות או לחבק בזרעותיה ע''ש):

סימן עד - שלא לברך כשאיבריו רואין את הערוה
סעיף ה'

שְׁאָר אֵיבָרָיו רוֹאִים אֶת הָעֶרְוָה מֻתָּר, אֲבָל אִם אֵיזֶה מֵאֵיבָרָיו נוֹגֵעַ בֵּין בְּעֶרְוָתוֹ בֵּין בְּעֶרְוַת חֲבֵרוֹ, אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע אוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וִירֵיכוֹתָיו שֶׁהָעֶרְוָה שׁוֹכֶבֶת עֲלֵיהֶן צָרִיךְ לְהַפְסִיקָן (י) בְּבֶגֶד אוֹ לְהַרְחִיקָן, בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִגַּע הַגִּיד בָּהֶם.

באר היטב

(י) בבגד. וכ' הב''י ומשמע לי דלא מיקרי ערוה לענין זה אלא הגיד עצמו דאי בנגע בידיו אתי לידי הרהור אבל בנגיעת הכיס לית לן בה דאפילו אי הוי נוגע בידו לא אתי לידי הרהור ע''כ ומהר''ם טיוולו חולק וס''ל דכיס נמי מיקרי ערוה לענין זה ותרוויהו אסירי. עיין יד אהרן ובגינת ורדים בגן המלך סי' קכ''א:

סימן עד - שלא לברך כשאיבריו רואין את הערוה
סעיף ו'

הָיְתָה טַלִּיתוֹ חֲגוּרָה עַל מָתְנָיו לְכַסוֹתוֹ מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה הוּא עָרֹם, מֻתָּר לִקְרוֹת (יא) קְרִיאַת שְׁמַע. אֲבָל לְהִתְפַּלֵּל אָסוּר, עַד שֶׁיְּכַסֶה לִבּוֹ:

באר היטב

(יא) ק''ש. לפי שאינו מדבר לפני המלך משא''כ בתפלה שצריך לעמוד באימה וביראה ולראות עצמו כאלו עומד בפני המלך ומדבר עמו:

יום ראשון האזינו ו' תשרי תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן