אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגֶד אַשְׁפָּה שֶׁרֵיחָהּ רַע.

יָצָא מִמֶּנּוּ רוּחַ מִלְּמַטָּה, אָסוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה עַד שֶׁיִּכְלֶה הָרֵיחַ. וְאִם יָצָא מֵחֲבֵרוֹ, מֻתָּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, מִשּׁוּם דְּאִי אֶפְשָׁר שֶׁהַתַּלְמִידִים קְצָתָם גּוֹרְסִים, וּקְצָתָם יְשֵׁנִים וּמְפִיחִים בְּתוֹךְ הַשֵּׁנָה, אֲבָל לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע (יג) אָסוּר, עַד שֶׁיִּכְלֶה הָרֵיחַ:

מִי שֶׁבָּרִי לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד עַל עַצְמוֹ (א) מִלְּהָפִיחַ עַד שֶׁיִּגְמֹר קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, מוּטָב שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְלֹא יִתְפַּלֵּל, מִמַּה שֶּׁיִּתְפַּלֵּל בְּלֹא גּוּף. נָקִי וְאִם עָבַר זְמַן תְּפִלָּה אָנוּס הוּא, וּמִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִם, וְאִם יֵרָאֶה לוֹ שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד עַצְמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, יָנִיחַ תְּפִלִּין בֵּין אַהֲבָה (ב) לִקְרִיאַת שְׁמַע, הגה: וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם (טוּר):