וְאִם הִתְחִיל לֶאֱכֹל קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, צָרִיךְ (טו) לְהַפְסִיק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק.
אֲפִלּוּ לִלְמֹד אָסוּר מִשֶּׁיַּגִּיעַ זְמַן (טז) תְּפִלָּה, וְהַיְנוּ מִי שֶׁרָגִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, וְאֵינוֹ רָגִיל לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, דְּאִכָּא לְמֵיחַשׁ דִּלְמָא מַטְרִיד בְּגִרְסֵיהּ וְיַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. אֲבָל מִי שֶׁרָגִיל לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר. וְאִם הוּא מְלַמֵּד (יז) לַאֲחֵרִים, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ רָגִיל לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁהַשָּׁעָה עוֹבֶרֶת, דִּזְכוּת הָרַבִּים דָּבָר גָּדוֹל הוּא. וְאִם לֹא יִלְמְדוּ עַכְשָׁו יִתְבַּטְּלוּ, וְלֹא יוּכְלוּ לִלְמֹד וע''ל סי' ק''ו.
באר היטב
(טז) תפלה. עיין ב''ח. וכן הוא במהרש''ל ומהרש''א ע''ש. וע''ת לא דק ע''ש: (יז) לאחרים. כ''כ מהר''י. ומיהו בתוס' משמע דלא ס''ל האי סברא לחלק בכך דא''כ לא הוי ראיה מההיא דרב משי ידיה ומתני לן פרקן וכו' דלמא שאני התם שלמד לאחרים וק''ל. והרוקח כתב ת''ח שביטל תפלה בשביל לימודו אפילו למד כל היום ולאחרים מעלה עליו כאלו לא למד אותו יום:
מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר וְלִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ סָמוּךְ לְשַׁחֲרִית, שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא סָמוּךְ לְמִנְחָה שֶׁהוּא דָּבָר הַמָּצוּי.
באר היטב
(טו) להפסיק. אם בירך ברכת המזון ועוסק בשתיה לכ''ע צריך להפסיק. מ''א. ועיין בס''ק י''א דכתבתי בשם מהרח''ו שאפילו קם בחצות הלילה אסור לטעום אחר התפלה. ובבאר היטב אשר לפני כתב לחלק בין אכילה לשתיה דאכילה אסור ובשתיה מותר: