אָסוּר לַעֲבֹר כְּנֶגֶד (ו) הַמִּתְפַּלְּלִים בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת, וְדַוְקָא לִפְנֵיהֶם, אֲבָל בְּצִדֵּיהֶם (ז) מֻתָּר לַעֲבֹר (ח) וְלַעֲמֹד.
אִם הִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְהָיָה אָדָם אֶחָד מִתְפַּלֵּל אַחֲרָיו, אָסוּר לִפְסֹעַ (ט) ג' פְּסִיעוֹת עַד שֶׁיִּגְמֹר מִי שֶׁאַחֲרָיו אֶת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה זֶה הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלֵּל; וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּזֶה, אֲפִלּוּ אִם הָאַחֲרוֹן הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל אַחֲרָיו, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִתְחִיל.
באר היטב
(ט) ג' פסיעות. עמ''א. ופשוט דמיירי בתוך ד''א או שיבוא לתוך ד''א על ידי ג' פסיעות שיפסע לאחוריו. ע''ת:
הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְיָצָא מִמֶּנּוּ רוּחַ מִלְּמַטָּה, מַמְתִּין עַד שֶׁיִּכְלֶה הָרֵיחַ וְחוֹזֵר (א) וּמִתְפַּלֵּל.
באר היטב
(א) ומתפלל. היינו למקום שפסק אפילו שהה כדי לגמור כולה מ''א. ופר''ח פסק דאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש עיין שם. ואם אפשר לדחוק את עצמו להעמיד שלא יעטש רשאי וליכא משום בל תשקצו דבהפחה בעלמא לא אמרינן. ת''ה וע''ת ומ''א:
באר היטב
(ו) המתפללים. אם מותר לעבור נגד מתפלל כשיש מקום גבוה י''ט ורוחב ד' לפניו. פסק בהלק''ט ח''א סי' פ''ד דאסור. אבל אם המתפלל הוא במקום כזה אפשר דמותר לעבור לפניו ע''ש ועיין בפרח שושן חא''ח סי' י''א: (ז) מותר. ובזוהר חיי שרה איתא דלכל צד אסור: (ח) ולעמוד. ר''ל דיעמוד שם שלא ילך הלאה דא''כ הוה ליה כנגד פניהם דכל שרואה אותו אסור דמתבטל כוונתו מפניו. מ''א: (ועיין בספר אליהו רבה מה שמיישב בפירוש הטור על קושיות ע''ת דלא כמ''א):