ההלכה היומית
יום ראשון ויצא ג' כסלו תשפ"ו
סימן קח - מי שלא התפלל לסבת טעות, או אנס או במזיד
סעיף י"א

טָעָה בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְהִתְפַּלֵּל י''ח וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת, מִתְפַּלֵּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת (טז) שְׁתַּיִם, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה, וְיִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בְּתוֹרַת נְדָבָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר; וְהוּא הַדִּין אִם לֹא הִזְכִּיר יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּמִנְחָה שֶׁל (יז) רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

באר היטב

(טז) שתים. יש בזה מחלוקת. התוס' בשם ר''י ס''ל דא''צ לחזור בשביל זה דהא כבר התפלל י''ח רק ששכח של שבת וכשישלים ויתפלל י''ח ולא יזכיר של שבת מה ירויח בזה התשלומין. וחכמי פרובינצ''ה ס''ל דמה שהתפלל י''ח בלא שבת הוי כאלו לא התפלל כלל כיון שלא עשה כדין ועל כן הכריעו הפוסקים שיחזור להתפלל בתורת נדבה וא''צ לחדש כיון שיש סברא שצריך לחזור ולהתפלל מצד הדין. כתב כנה''ג בסי' רצ''ד בשם רדב''ז ח''א סי' (קע''ו) [שס''א] שאם נאנס ולא התפלל במ''ש מתפלל ביום שתי תפלות אחת לחובה ואחת לתשלומין ולא יאמר אתה חוננתנו אעפ''י שלא הבדיל ע''ש: (יז) ר''ח. ואם בלילה ג''כ ר''ח לכ''ע יתפלל דהוא ירויח שיאמר יעלה ויבא וה''ה בליל יום טוב שני וה''ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח מ''א. ונ''ל פשוט דאם שכח יעלה ויבא ג''כ בלילה בתפלת התשלומין דאין צריך לחזור. דאין מקדשין החדש בלילה ואע''פ שהיא לתשלום תפלת המנחה ובזה יתורץ קושיית התוספות במה שמקשים למה לי האי טעמא דאין מקדשין החדש בלילה תיפוק ליה תפלת ערבית רשות וכו' דנ''מ לדינא כמ''ש וק''ל. עיין בברכות דף כ''ו ע''א ודף למ''ד ע''ב. וכ''פ הכנה''ג בסי' תכ''ב ופר''ח סי' זה דאם ר''ח הוי ב' ימים וביום ראשון נטרד ולא התפלל מנחה כשמתפלל ליל שני של ר''ח שתי תפלות אם בתפלת התשלומין שכח ולא הזכיר יעלה ויבא אין מחזירין אותו ע''ש:

סימן קח - מי שלא התפלל לסבת טעות, או אנס או במזיד
סעיף י"ב

הַטּוֹעֶה וּמַזְכִּיר מְאֹרָע שְׁאָר (יח) יָמִים בַּתְּפִלָּה, שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, לָא הָוֵי הַפְסָקָה. הגה: מִיהוּ אִם נִזְכַּר שֶׁטָּעָה, פּוֹסֵק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה (אוֹר זָרוּעַ מַסֶכֶת בְּרָכוֹת).

באר היטב

(יח) ימים. זה למד בב''י מדאמרינן דאם הבדיל בשתיהן יצא ע''ש וט''ז הקשה עליו דל''ד דהתם ודאי זמן הבדלה היא בעת ההיא רק שזה האיש הבדיל שנית ללא צורך משא''כ במידי שאין לו שייכות בזמן ההוא כגון שאומר בימות החול מה ששייך לפסח אין לך הפסק גדול מזה וצ''ע פסק זה עכ''ל. וכן בתשובת הלק''ט ח''א סי' ר''ס חולק ע''ז ופסק דמחזירין אותו ע''ש ואפשר לומר דאיירי בתפלת התשלומין כגון מי שלא התפלל מנחה בר''ח או בשבת או בשאר מועדים שמתפלל ערבית שתים בענין זה קאמר דאם הזכיר בתפלה של תשלום ראש חודש או שבת או מאורע שאר מועדים כיון דתפלה זו באה לתשלומים היום שעבר אם הזכיר לא הוי הפסק. יד אהרן ועי' בשכנה''ג:

סימן קט - דין איך יתנהג היחיד לכון בתפלתו עם הצבור
סעיף א'

הַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר מִתְפַּלְּלִין, אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה אוֹ (א) לְקַדִּישׁ, יִתְפַּלֵּל. וְהוּא הַדִּין אָמֵן דְּהָאֵל הַקָּדוֹשׁ וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, דִּינָן כְּקַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה (תוס' וְהָרֹא''שׁ וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ וּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' י''א). וְאִם לָאו, אַל יִתְפַּלֵּל אִם אֵין הַשָּׁעָה עוֹבֶרֶת; וְאִם נִכְנַס אַחַר קְדֻשָּׁה, אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר (ב) לְמוֹדִים, יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל; וְהוּא הַדִּין אִם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמוֹדִים, אוֹ לְאַחַת מֵהַבְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹחִים בָּהֶם, כְּשֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְמוֹדִים, יִתְפַּלֵּל; וְאִם צָרִיךְ לְהַתְחִיל כְּדֵי לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה (ג) לִתְפִלָּה, וְנִזְדַּמֵּן לוֹ שֶׁמַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְמוֹדִים כְּשֶׁהוּא בְּאַחַת הַבְּרָכוֹת (בְּאֶמְצָעָהּ), (ד) יִשְׁחֶה עִמּוֹ; אֲבָל אִם הוּא בִּתְחִלָּתָהּ אוֹ בְּסוֹפָהּ, לֹא יִשְׁחֶה, שֶׁאֵין שׁוֹחִין בִּתְחִלַּת בְּרָכָה אוֹ בְּסוֹפָהּ, אֶלָּא בְּאָבוֹת וּבְהוֹדָאָה.

באר היטב

(א) לקדיש. פי' עד שיגיע ש''ץ ליהא שמיה רבא מרדכי ואגודה. ומשמע דיכול להתפלל עד שיענו יהא שמיה אבל אמן לא יענה כיון דלא נתכוין על מה יאמר הוי אמן יתומה. מי שבא לבה''כ תיכף אחר קדושה ואם ימתין עד אחר מודים לא יוכל לענות איש''ר אחר הקדיש שאחר י''ח ואם ימתין עד אחר הקדיש יעבור זמן תפלה או לא יוכל להתפלל ערבית עם הציבור נ''ל דיתחיל מיד דמוטב לבטל מודים מאיש''ר כמ''ש בסי' נ''ו בשם הב''ש ועוד דמודים אפשר לשחות באמצעיתן אם בא סמוך לקדיש ואם יתפלל תיכף יבטל איש''ר ואם ימתין עד אחר קדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הציבור נ''ל דתפילת ציבור עדיפא ואם בא סמוך לקדושה ואם יתחיל מיד לא יוכל לומר קדושה ואם יתחיל אחר קדושה לא יוכל לומר מודים ואם ימתין עד אחר מודים יהא השעה עוברת. נ''ל דיתחיל אחר קדושה דמוטב לומר קדושה עם הציבור ועוד מודים אפשר לשחות באמצע הברכה. מ''א: (ב) למודים. ולרמ''א צריך לגמור קודם אמן של ש''ת ואם לאו אל יתחיל עד אחר מודים. מ''א: (ג) לתפלה. פי' שטעה ואמר עד גאל ישראל דלכתחילה צריך להמתין בשירה חדשה כמ''ש סי' ס''ו: (ד) ישחה עמו. ולכתחלה לא יתחיל אדעתא לשחות באמצען דשמא ישכח מלשחות כיון שאין מחוייב שם לשחות ד''מ. מ''א:

יום ראשון ויצא ג' כסלו תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן