כְּשֶׁיַּחֲזֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה, יֹאמַר גַּם כֵּן: ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח; אֲבָל אֵינוֹ אוֹמֵר בְּסוֹף הַתְּפִלָּה יִהְיוּ (יא) לְרָצוֹן (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם אֹהֶל מוֹעֵד).

לְאַחַר שֶׁסִיְּמוּ הַצִּבּוּר תְּפִלָּתָן, יַחֲזֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה, שֶׁאִם יֵשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ (א) יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל יְכַוֵּן לְמַה שֶּׁהוּא (ב) אוֹמֵר, וְיוֹצֵא בוֹ; וְצָרִיךְ אוֹתוֹ שֶׁיּוֹצֵא בִּתְפִלַּת שְׁלִיחַ צִבּוּר לְכַוֵּן לְכָל מַה שֶּׁאוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף; וְאֵינוֹ מַפְסִיק; וְאֵינוֹ מֵשִׂיחַ; וּפוֹסֵעַ ג' פְּסִיעוֹת לְאַחֲרָיו, כְּאָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְעַצְמוֹ.

שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בְּלַחַשׁ, וְהוּא צָרִיךְ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַתֵּבָה לְאַלְתַּר, יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם לַצִּבּוּר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ. הגה: וְכֵן אִם הוּא שְׁעַת הַדַּחַק, כְּגוֹן שֶׁיָּרֵא שֶׁיַּעֲבֹר זְמַן (ג) הַתְּפִלָּה, יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד בְּקוֹל רָם, וְהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין עִמּוֹ מִלָּה בְּמִלָּה בְּלַחַשׁ עַד לְאַחַר הָאֵל (ד) הַקָּדוֹשׁ, וְטוֹב שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁיַּעֲנֶה אָמֵן אַחַר (ה) הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר (מַהֲרִי''ל).