קָהָל שֶׁהִתְפַּלְּלוּ וְכֻלָּם בְּקִיאִים בַּתְּפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן יֵרֵד שְׁלִיחַ צִבּוּר וְחוֹזֵר לְהִתְפַּלֵּל, כְּדֵי לְקַיֵּם תַּקָּנַת חֲכָמִים. הגה: וְאִם יֵשׁ יְחִידִים בַּקָּהָל מַאֲרִיכִין בִּתְפִלָּתָן, אֵין לַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְהַמְתִּין (ו) עֲלֵיהֶם וַאֲפִלּוּ הָיוּ חֲשׁוּבֵי הָעִיר; וְכֵן אִם הָיָה מִנְיָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵין לְהַמְתִּין עַל אָדָם חָשׁוּב אוֹ גָּדוֹל שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא (בִּנְיָמִין זְאֵב סי' קס''ח).

כְּשֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה, הַקָּהָל יֵשׁ לָהֶם (ז) לִשְׁתֹּק וּלְכַוֵּן לַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרֵךְ הַחַזָּן וְלַעֲנוֹת אָמֵן; וְאִם אֵין ט' (ח) מְכַוְּנִים לְבִרְכוֹתָיו, קָרוֹב לִהְיוֹת בִּרְכוֹתָיו לְבַטָּלָה; לָכֵן כָּל אָדָם יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵין ט' זוּלָתוֹ, וִיכַוֵּן לְבִרְכַּת הַחַזָּן. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל הָעָם יַעַמְדוּ כְּשֶׁחוֹזֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר (ט) הַתְּפִלָּה, (הַגָּהוֹת מִנְהָגִים).

עַל כָּל בְּרָכָה שֶׁאָדָם (י) שׁוֹמֵעַ בְּכָל מָקוֹם, אוֹמֵר: בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.