עוֹמְדִים בַּדּוּכָן פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי (יד) הַהֵיכָל וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כְּפוּפִים לְתוֹךְ כַּפֵּיהֶם, עַד שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְסַיֵּם מוֹדִים וְאָז אִם הֵם שְׁנַיִם קוֹרֵא לָהֶם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר: (בַּטּוּר בְּשֵׁם ר''י וְרמב''ם). (טו) כֹּהֲנִים. הגה: וְלֹא יֹאמַר אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי וְכו'; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ עַד מִלַּת כֹּהֲנִים, וְאָז יֹאמְרוּ בְּקוֹל רָם (טוּר בְּשֵׁם ר''י וְר''מ מֵרוֹטֶנְבּוּרְג) וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: עַם קְדוֹשָׁךְ כָּאָמוּר, (טז) בְּלַחַשׁ, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וּמַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם; וְאִם הוּא א', אֵינוֹ (יז) קוֹרֵא לוֹ, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ מַחֲזִיר פָּנָיו.
כְּשֶׁמַּחֲזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, (יח) מְבָרְכִין: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ (יט) בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל (כ) בְּאַהֲבָה.
באר היטב
(יח) מברכין. משמע שצריך להתחיל בברכה ופניו כלפי היכל וגו' הברכה כלפי העם פר''ח אבל הרמב''ם פי''ד מהלכות תפלה דין י''ב כתב וקודם שיחזור פניו לברך את העם מברך בא''י אמ''ה וכו' ואח''כ מחזיר פניו לציבור ומתחיל לברכם ע''כ. ושכנה''ג נתקשה הרבה בסברת הרמב''ם ונוהגין כדברי המחבר. פר''ח: (יט) בקדושתו. וכלם מברכין ואין אחד מברך והאחרים יענו אמן מפני הטירוף מבי''ט ח''א סי' ק''פ: (כ) באהבה. הטעם שאומרים באהבה משום דאיתא בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחים ליה לא ישא כפיו מ''א ועי' באר שבע פרק אלו נאמרין:
מַגְבִּיהִים יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם, וּמַגְבִּיהִים יָד יְמָנִית קְצָת לְמַעְלָה (כא) מֵהַשְּׂמָאלִית, וּפוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם וְחוֹלְקִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם וּמְכַוְּנִים לַעֲשׂוֹת ה' אֲוִירִים: בֵּין ב' אֶצְבָּעוֹת לְב' אֶצְבָּעוֹת אֲוִיר אֶחָד; וּבֵין אֶצְבַּע לְגוּדָל; וּבֵין גּוּדָל לְגוּדָל. וּפוֹרְשִׂים כַּפֵּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא תּוֹךְ כַּפֵּיהֶם כְּנֶגֶד הָאָרֶץ וַאֲחוֹרֵי יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד הַשָּׁמַיִם.
באר היטב
(כא) מהשמאלית. מ''מ צריך ליזהר שיניח אצבעות הימין על השמאל כדי שלא ישבר החלון דבעי ה' כוים עיין מ''א ובשכה''ג:
באר היטב
(יד) ההיכל. לאו למימרא דבנ''כ בעינן מקום שיש בו ס''ת אלא בכ''מ שמתפללים עשרה יש נ''כ ע''ל ס''ק א' אם ההיכל קבוע לצד צפון או לדרום אין הכהנים הופכים פניהם אלא כלפי מזרח כנה''ג בשם הרא''ש חקאן ע''ל סי' צ''ד ס''ק ד'. ועיין בשכנה''ג סי' זה: (טו) כהנים. אחד גדול ואחד קטן מבן י''ג שנה אינו קורא להם כהנים. מבי''ט ח''א סי' ס''ד וכן הסכים הכנה''ג אבל פר''ח כתב כיון שהוא קטן דבר חינוך הוי שייך שפיר למיקרינהו כהנים. שני כהנים השונאים זה את זה או שמודרים הנאה זה מזה יכולים לעלות ביחד לברך ברכת כהנים ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני במוסף או איפכא כי יכול לומר אני רוצה לברך בשניהם הר''מ מינץ סי' י''ב: (טז) בלחש. היינו הש''ץ לבד ולא הקהל: (יז) קורא. ואפ''ה מברך אע''ג דאינו מחויב לעלות כמ''ש ס''ב. רמ''מ סי' י''ב ס''א וכ''כ פר''ח ע''ש: