יָכוֹל לִרֹק (ט) בּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁפְשְׁפֶנּוּ בְּרַגְלָיו אוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם גֶּמִי שֶׁאִם יִרֹק לְתוֹכוֹ לֹא יְהֵא נִרְאֶה.

טִיט שֶׁעַל רַגְלָיו, רָאוּי לְקַנְּחוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְהִתְפַּלֵּל; וְרָאוּי שֶׁלֹּא יְהֵא עָלָיו וְלֹא עַל בְּגָדָיו שׁוּם לִכְלוּךְ.

נוֹהֲגִים בָּהֶם כָּבוֹד, (י) לְכַבְּדָן וּלְרַבְּצָן (פי' כִּבּוּד נִקוּי הַבַּיִת רִבּוּץ זְרִיקַת הַמַּיִם עַל פְּנֵי הַקַרְקַע). וְנוֹהֲגִין לְהַדְלִיק בָּהֶם נֵרוֹת, לְכַבְּדָן.