נָטַל יָדָיו לְדָבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה, וְאַחַר כָּךְ רוֹצֶה לֶאֱכֹל לֶחֶם, יֵשׁ מִי שֶׁנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁאֵין אוֹתָהּ נְטִילָה עוֹלָה לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם נָטַל יָדָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ, וְאָכַל. הגה: וְאִם לֹא הֵסִיחַ דַּעְתּוֹ, יִטֹּל בְּלֹא בְּרָכָה (דִּבְרֵי עַצְמוֹ) אִם נָגַע בַּאֲכִילָתוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפוֹת בְּגוּפוֹ, יַחֲזֹר וְיִטֹּל יָדָיו. (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ''א סִימָן קצ''ב וְקצ''ג), וְעַיִּןִ לְקַמָּן סִימָן קס''ד (כָּפוּל לְקַמָּן, וְשָׁם נִתְבָּאֵר דְּצָרִיךְ גַּם כֵּן לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ).
מִי שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר אוֹ בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְאֵין לוֹ מַיִם, פָּטוּר (טו) מִנְּטִילַת יָדַיִם.
צָרִיךְ לִזָּהֵר (טז) בִּנְטִילַת יָדַיִם, שֶׁכָּל הַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם חַיָּב נִדּוּי, וּבָא לִידֵי עֲנִיּוּת, וְנֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם.
באר היטב
(טז) בנט''י. אפילו בפעם א'. ועיין ברש''י בסוטה שכתב שאוכל תמיד בלי נט''י ועיין במטה יוסף ח''ב סי' ח''י ס''ק ל''ד:
באר היטב
(טו) מנט''י. וצריך לכרוך ידיו במפה כמ''ש בסי' קס''ג מטה יוסף ח''ב סי' ס''ו ס''ק ל''ב דלא כמהר''א סמיגו ז''ל ע''ש. וכתב המ''א דאף דיש מים תוך ד' מלין א''צ לחפש אחריהן כיון דהוא במקום סכנה ע''ש: