ההלכה היומית
יום רביעי תצוה ח' אדר תשפ"ו
סימן קנח - דיני נטילת ידים לסעודה
סעיף י'

אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁעוּרָם בִּרְבִיעִית, (פֵּרוּשׁ רְבִיעִית הַלֹּג, דְּהַיְנוּ שִׁעוּר בֵּיצָה וָחֵצִי), יוֹסִיף לִטֹּל בְּשֶׁפַע, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲנָא מְשַׁאי מְלֹא חָפְנַי מַיָּא, וְיַהֲבֵי לִי מְלֹא חָפְנַי (יז) טִיבוּתָא.

באר היטב

(יז) טיבותא. ומ''מ לא יעשה ע''מ להתעשר דה''ל ע''מ לקבל פרס. של''ה:

סימן קנח - דיני נטילת ידים לסעודה
סעיף י"א

מְבָרֵךְ קֹדֶם נְטִילָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן; וְנָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ עַד אַחַר נְטִילָה, מִשּׁוּם דִּפְעָמִים שֶׁאֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, וּמִפְּנֵי כָּךְ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם אַחַר שֶׁשִּׁפְשֵׁף יָדָיו, שֶׁכְּבָר יָדָיו נְקִיּוֹת קֹדֶם שֶׁיָּטִיל עֲלֵיהֶם מַיִם שְׁנִיִּים. הגה: גַּם יָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם קֹדֶם נִגּוּב, שֶׁגַּם הַנִּגּוּב מִן הַמִּצְוָה, וּמִקְרֵי עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן (טוּר וְתוס' וְרֹא''שׁ פֶּרֶק קַמָּא דִּפְסָחִים הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ''ק); וְאִם שָׁכַח לְבָרֵךְ עַד אַחַר נִגּוּב, מְבָרֵךְ (יח) אַחַר כָּךְ.

באר היטב

(יח) אח''כ. אבל לא אחר ברכת המוציא. רש''ל מ''א ע''ש וט''ז כתב דאפילו אחר הניגוב לא יברך ע''ש. ובהלק''ט ח''א סי' מ''ו נראה דס''ל דאחר ברכת המוציא יכול לברך על נטילת ידים ע''ש ועיין מטה יוסף ח''ב סי' ח''י ס''ק ל''ז:

סימן קנח - דיני נטילת ידים לסעודה
סעיף י"ב

וִינַגְּבֵם הֵיטֵב קֹדֶם שֶׁיִּבְצַע, שֶׁהָאוֹכֵל בְּלִי נִגּוּב יָדַיִם כְּאִלּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא.

יום רביעי תצוה ח' אדר תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן