נוֹטְלִים לַיָּדַיִם בְּכָל דָּבָר שֶׁתְּחִלָּתוֹ מִן הַמַּיִם, כְּגוֹן יַבְחוּשִׁים (פי' תּוֹלָעִים) אֲדֻמִּים אוֹ שֻׁמַּן דָּג. וְנִרְאֶה דַּוְקָא אִם רִסְּקָן, דְּלֹא עָדִיף מִשֶּׁלֶג וְכו'.
מַיִם שֶׁיֵּשׁ לוֹ סָפֵק אִם נַעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה אוֹ לָאו, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סָפֵק אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּשִּׁעוּר אִם לָאו, אוֹ אִם הֵם טְמֵאִים אוֹ טְהוֹרִים אוֹ סָפֵק אִם נָטַל יָדָיו אוֹ לָאו, (יא) טָהוֹר. וְכָל סָפֵק טָהֳרָה בַּיָּדַיִם, טָהוֹר (טוּר) וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁעַל כָּל זֹאת אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם אֲחֵרִים, יִּטֹּל יָדָיו וְיוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַסָפֵק. הגה: מִי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, וְנָגַע בַּמַּיִם, לֹא נִפְסְלוּ אוֹתָן מַיִם לִנְטִילָה, וְלֹא מִקְרֵי מַיִם (יב) טְמֵאִים, אֲבָל אָסוּר לִרְחֹץ יָדָיו מִמַּיִם שֶׁנָּטַל בָּהֶם חֲבֵרוֹ כְּבַר (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' רנ''ט).
הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד (פי' הַמַּיִם הַנִּקְפִּים מֵרֹב הַקֹר), וְהַמֶּלַח אִם רִסְקָן עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מַיִם, נוֹטְלִין מֵהֶם וְטוֹבְלִין בָּהֶם, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּשִּׁעוּר עַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' (יג) ר''א (ס''ל). יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין נְטִילַת מַיִם רִאשׁוֹנִים, אֶלָּא בְּמַיִם (יד) בִּלְבַד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַיַּיִן כָּשֵׁר לִנְטִילַת יָדַיִם, בֵּין נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם בֵּין לֹא נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם, אֶלָּא שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא כִּמְזַלְזֵל בְּדָבָר חָשׁוּב שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לְעִלּוּי (פי' לְשֶׁבַח) עַד שֶׁקּוֹבֵעַ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא יַיִן לָבָן, אֲבָל אָדֹם לֹא (מָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים) וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁכָּל מֵי פֵּרוֹת רְאוּיִם לִנְטִילַת יָדַיִם בִּשְׁעַת הַדַּחַק וְכָל שֶׁכֵּן דְּמֻתָּר לִטֹּל יָדַיִם בִּשְׁעַת הַדַּחַק בְּשֵׁכָר אוֹ בְּמֵי דְּבַשׁ הַמְבֻשָּׁלִין, דְּעִקָּרָן מַיִם (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי).
באר היטב
(יג) ר''א. דשם מבואר אפי' לא רסקן כשרים למקוה ומכ''ש לנט''י. ומזה נראה להתיר להולכי דרכים שאין להם מים שילך למקום עמוק משלג ויתחוב ידיו בהם מיהו ידקדק דיהא שם שלג כשיעור מקוה ע''ת וכ''כ ט''ז בסי' קנ''ט ס''ק כ' אם השלג מכונס בגומא ויש שם שיעור מ' סאה יש להתיר בנטילת ידים אפי' לכתחלה ע''ש. ומ''א מתיר אפי' המונח על פני כל הארץ כל שיש מ' סאה מחובר יחד אפי' נמוך מאוד ע''ש. וכתב ל''ח אבל ליקח שלג בידו אחת לשפשף בידו הב' לד''ה אסור עיין בס' גן המלך סי' צ''ה: (יד) בלבד. עיין בתשובת פנים מאירות סי' ל''א וביד אהרן ובשכנה''ג:
באר היטב
(יא) טהור. אפי' יש בהן כל הנך ספיקות טהור וכל ספק במחלוקת הפוסקים נקטינן לקולא. ת''ה ב''י עיין מ''א ובהלק''ט ח''ב סימן ק''ל: (יב) טמאים. ולכן היוצא מבהכ''ס יכול לשאוב מים בחפניו מן החביות ליטול ידיו. רש''ל ט''ז מ''א: