אִם בִּמְקוֹם בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא בֵּרַךְ: שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא (יג) מַלְכָּא מַארֵיהּ דְּהַאי פִּתָּא, יָצָא.
אִם הָיוּ שְׁנַיִם אוֹ רַבִּים, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם; וְדַוְקָא הֵסֵבּוּ, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ קֶבַע אוֹ בַּעַל הַבַּיִת עִם בְּנֵי בֵיתוֹ דְּהָוֵי כְּהֵסֵבּוּ (טוּר), אֲבָל אִם הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּלֹא הֲסִבָּה, כֵּיוָן שֶׁאֵינָם נִקְבָּעִים יַחַד, כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ; וְאִם אָמְרוּ: נֹאכַל כָּאן אוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁהֵכִינוּ מָקוֹם לַאֲכִילָתָן, הָוֵי קֶבַע וַאֲפִלּוּ בְּלֹא הֲסִבָּה, וְהָאִדָּנָא שֶׁאֵין אָנוּ רְגִילִים בַּהֲסִבָּה, יְשִׁיבָה דִּידָן בְּשֻׁלְחָן אֶחָד אוֹ בְּלֹא שֻׁלְחָן בְּמַפָּה אַחַת, הָוֵי קְבִיעוּת; וַאֲפִלּוּ לִבְנֵי חֲבוּרָה כַּהֲסִבָּה דִּידְהוּ דָּמִי. וּלְדִידָן, אֲפִלּוּ קָבְעוּ מָקוֹם לַאֲכִילָתָן, אוֹ בַּעַל הַבַּיִת עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ, לֹא מְהָנֵי אֶלָּא אִם כֵּן יָשְׁבוּ בְּשֻׁלְחָן א' אוֹ בְּמַפָּה אַחַת.
אִם הָיוּ רוֹכְבִים וְאָמְרוּ: (יד) נֹאכַל, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּרוֹ, שֶׁלֹּא יָרְדוּ מֵהַבְּהֵמוֹת, מִצְטָרְפִין כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל אִם הָיוּ אוֹכְלִים (טו) וְהוֹלְכִים, לֹא; וְאִם הָיוּ אוֹכְלִים בְּשָׂדֶה מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכְלִים כֻּלָּם בְּשָׁעָה אַחַת וּמִכִּכָּר אֶחָד, כֵּיוָן שֶׁלֹּא קָבְעוּ מָקוֹם, וְאוֹכְלִים מְפֻזָּרִים, אֵינָם מִצְטָרְפִין.
באר היטב
(יד) נאכל. אע''ג דלעיל כתב דלא מהני אמירה אא''כ ישבו בשלחן א' היינו בבית אבל בשדה דליכא שלחן הוי קביעות באמירה בלא שלחן. מ''א: (טו) והולכים לא. פי' לא מהני אמירה. וצ''ע אם יושבים בעגלה א' ואמרו נאכל כאן ואוכלין יחד אם מצטרפין. ובספינה פשוט דקביעות גמור הוא. מ''א:
באר היטב
(יג) מלכא מריה. אפילו לא אמר פתא נמי יצא ב''י ב''ח. וצ''ל מלכא דעלמא מריה דמלך לבד אינו מלכות עי' סי' רי''ד. מ''א: