הֵיכָא דְּלֹא קָבְעוּ מָקוֹם דְּאָמְרִינַן שֶׁכָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, אִם כִּוֵּן הַמְבָרֵךְ (טז) לְהוֹצִיאָם וְהֵם נִתְכַּוְּנוּ לָצֵאת, יָצְאוּ.

אִם הַמְסֻבִּים רַבִּים, גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם (יז) בּוֹצֵעַ. הגה: אִם הֵם שָׁוִים וְאֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן, מִצְוָה לְהַקְדִּימוֹ; וְאִם הַכֹּהֵן עַם הָאָרֶץ, תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם (יח) לוֹ; וְאִם הַכֹּהֵן גַּם כֵּן תַּלְמִיד חָכָם, אֶלָּא שֶׁהוּא פָּחוֹת מִן הַשֵּׁנִי, טוֹב (יט) לְהַקְדִּימוֹ אֲבָל אֵין חִיּוּב בַּדָּבָר. וע''ל סי' ר''א (וּמָרְדְּכַי פ' בְּנֵי הָעִיר בֵּית יוֹסֵף סי' קל''ה בְּשֵׁם רַשְׁבָּ''א) וְאִם יֵשׁ עִמָּהֶם בַּעַל הַבַּיִת, הוּא (כ) בּוֹצֵעַ וַאֲפִלּוּ אִם הָאוֹרֵחַ גָּדוֹל וְהַמְבָרֵךְ יֹאמַר תְּחִלָּה בִּרְשׁוּת (כא) מוֹרַי וְרַבּוֹתַי (אוֹר זָרוּעַ וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי לֶקֶט).

אֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִים לִטְעֹם עַד שֶׁיִּטְעֹם הַבּוֹצֵעַ. אֲבָל מֻתָּר לָתֵת לְכָל אֶחָד חֶלְקוֹ קוֹדֵם שֶׁאוֹכֵל הוּא, וְהֵם יַמְתִּינוּ עַד שֶׁיֹּאכַל הוּא (תּוֹס' וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק ג' שֶׁאָכְלוּ); וְאִם כָּל אֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּרוֹ וְאֵין כֻּלָּם זְקוּקִים לַכִּכָּר שֶׁבְּיַד הַבּוֹצֵעַ, רַשָּׁאִים לִטְעֹם קֹדֶם; וְאִם הוּא שַׁבָּת, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לִפְנֵי הַמְסֻבִּים לֶחֶם מִשְׁנֶה חוּץ מִמַּה שֶּׁלִּפְנֵי הַבּוֹצֵעַ, וְאָז יִהְיוּ רַשָּׁאִים לִטְעֹם קֹדֶם הַבּוֹצֵעַ.