בִּשְׁעַת (י) הַדַּחַק מְבָרְכִין עַל כּוֹס פָּגוּם.

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה טָעוּן הֲדָחָה מִבִּפְנִים וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ; וְאִם הוּא נָקִי וְאֵין בּוֹ שִׁיּוּרֵי (א) כּוֹסוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ.

יִתֵּן הַיַּיִן לְתוֹכוֹ חַי, עַד שֶׁמַּגִּיעַ (ב) לְבִרְכַּת הָאָרֶץ, וְאָז מוֹזְגוֹ לְהוֹדִיעַ שֶׁבַח הָאָרֶץ. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם הַיַּיִן אֵינוֹ חָזָק אֵינוֹ צָרִיךְ לְמָזְגוֹ (טוּר), וְכֵן נוֹהֲגִין בְּאֵלּוּ הָאֲרָצוֹת; וְיוֹצִיאֶנּוּ מִן הֶחָבִית לְשֵׁם בְּרָכָה (טוּר בְּשֵׁם רַשִׁ''י); וְנִרְאֶה דִּלְדִידָן שֶׁאֵין לָנוּ הַרְבֵּה יַיִן, אֵינוֹ צָרִיךְ רַק לְשָׁפְכוֹ מִן הַקַּנְקַן שֶׁשּׁוֹמְרִים בּוֹ הַיַּיִן לְשֵׁם בְּרָכָה וְחָבִית לָאו דַּוְקָא, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה יְמַלְּאֶנּוּ שֶׁיְּהֵא מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו.