אָסוּר לְבָרֵךְ וְהוּא עוֹסֵק (יב) בִּמְלַאכְתּוֹ.

מִי שֶׁאוֹכֵל בְּמָקוֹם אֶחָד, צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם (א) שֶׁיַּעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹ. הגה: וְעַיֵּן לְעֵיל סי' קע''ח, וְאִם יָצָא מִמְּקוֹמוֹ וְלֹא בֵּרַךְ, אִם הָיָה בְּמֵזִיד, (ב) יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ; וְאִם בֵּרַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, יָצָא. הגה: וְדַוְקָא לְדַעַת הָרַמְבָּ''ם, אֲבָל לְדַעַת הָרֹא''שׁ דס''ל דְּאַף בְּשׁוֹגֵג יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ לְכַתְּחִלָּה, בְּמֵזִיד אַף בְּדִיעֲבַד לֹא יָצָא (טוּר), וְאִם הָיָה בְּשׁוֹגֵג, לְהָרַמְבָּ''ם יְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, (ג) וּלְהר''ר יוֹנָה וְהָרֹא''שׁ גַּם הוּא יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאֵין לוֹ פַּת עוֹד, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ פַּת עוֹד, יֹאכַל בַּמָּקוֹם הַשֵּׁנִי (ד) מְעַט וִיבָרֵךְ, רַק שֶׁלֹּא יְהֵא (ה) רָעֵב מֵאֲכִילָה רִאשׁוֹנָה.