נֻסַח בְּרָכָה זוֹ פּוֹתֵחַ בָּהּ: רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ, אוֹ נַחֲמֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְחוֹתֵם בָּהּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם אוֹ מְנַחֵם צִיּוֹן בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם; וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַנֻּסָח מִשַּׁבָּת לְחֹל, דְּבֵין בְּשַׁבָּת בֵּין בְּחֹל אוֹמֵר נֻסְחָא אַחַת. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאוֹמְרִים בּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵן נוֹהֲגִין (מָרְדְּכַי סוֹף בְּרָכוֹת).
בְּשַׁבָּת אוֹמֵר בָּהּ: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיוֹם טוֹב וְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אוֹמֵר: יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְאִם חָל אֶחָד מֵהֶם בְּשַׁבָּת אוֹמֵר: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ, וְאַחַר כָּךְ: יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא, וְלֹא שֶׁל יוֹם טוֹב וְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ.
טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת (ב) לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת; וְאִם טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל יוֹם טוֹב, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר (ג) נָתַן יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג פְּלוֹנִי הַזֶּה בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים; וְאִם חָל יוֹם טוֹב בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר: שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְיָמִים טוֹבִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג פְּלוֹנִי הַזֶּה בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. וְכָל בְּרָכוֹת הַלָּלוּ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת. וְהָא דְּסָגֵי בְּהָךְ בְּרָכָה, דַּוְקָא כְּשֶׁנִּזְכַּר קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁהִתְחִיל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.
באר היטב
(ב) למנוחה. ומי שאינו יודע נוסח ברכה זו שמזכיר כאן שנתן שבתות למנוחה כו' צריך לחזור לראש כיון שאינו יודע לתקן החסרון אלא דאם יודע התחלה והסיום סגי אף שאינו יודע שאר הנוסחא כראוי. ט''ז: (ג) נתן. ובר''ה א''א בזה ודברך מלכינו אמת מהרי''ל. וא''א לששון ולשמחה בר''ה. הרב בעל כנסת הגדולה פסק דבר''ה וי''כ דהיינו חולה שאכל בי''כ אם טעה ולא אמר יעלה ויבא שיאמר ברוך אשר נתן י''ט לישראל וחותם ברוך מקדש ישראל ויוה''כ והרב בני חייא חולק ופסק דאינו חותם בר''ה וי''כ. וכן פסק המ''א דאינו חותם דהוי כר''ח ע''ש: