ההלכה היומית
יום שלישי בהעלותך י' סיון תשפ"ו
סימן ר - דין המפסיק כדי לברך
סעיף א'

שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, אֶחָד מַפְסִיק (א) עַל כָּרְחוֹ לִשְׁנַיִם וְעוֹנֶה עִמָּהֶם בִּרְכַּת (ב) זִמּוּן. וַאֲפִלּוּ לֹא רָצָה לְהַפְסִיק, מְזַמְּנִין עָלָיו בֵּין עוֹנֶה בֵּין אֵינוֹ עוֹנֶה כָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁם. אֲבָל שְׁנַיִם אֵין חַיָּבִים לְהַפְסִיק לְאֶחָד, הִלְכָּךְ אֵין חִיּוּב זִמּוּן חָל עַד שֶׁיִּתְרַצּוּ לְהַפְסִיק לְאֶחָד וּלְבָרֵךְ, וְאִם לֹא רָצוּ לְהַפְסִיק וְזִמֵּן הוּא עֲלֵיהֶם, לֹא עָשָׂה כְּלוּם; וְאִם לֹא רָצוּ לְהַפְסִיק, אַף הוּא אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ וְלָצֵאת (ג) לַשּׁוּק, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ הַשְּׁנַיִם וִיזַמֵּן עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי כְּבַר נִתְחַיֵּב הוּא בְּזִמּוּן וְהֵיאָךְ יְבָרֵךְ בְּלֹא זִמּוּן.

באר היטב

(א) על כרחו. ואם לא הפסיק הוא אינו יוצא ידי זימון. מ''א: (ב) זימון. כתב הטור מי שהפסיק פעם אחת יכול להפסיק פעם שנית וכתב הב''ח דמיירי שמתחלה אכלו ג' והפסיק א' לב' ואח''כ באו ב' אחרים ואכלו עם הא' ולא שייך לומר פרח זימון מנייהו דכיון דנצטרפו עמו ב' אחרים שלא זימנו יכולים לזמן עליו ול''ד פעם שנית דה''ה פעם ג' או יותר יוכל לזמן עכ''ל. וכתב המ''א אם היו ה' בחבורה אחת והפסיק א' לב' שוב לא יוכל לזמן עם הב' הנשארים דפרח זימון מכולהו. אבל אם היו ז' או ח' והפסיק לב' יוכל להפסיק אח''כ פעם ב'. כתב הטור ואם הם י' מפסיקין ג' לז' וא''צ להפסיק אלא עד שאמרו ברוך אלהינו ואם חזרו הג' ואכלו יכולים לזמן יחד. וכתב המ''א ונ''ל דיכולין להצטרף לז' אחרים לומר אלקינו דלא שייך לומר פרח זימון דאמירת אלקינו דכל בי עשרה שכינתא שריא. ואפי' יש ה' שהפסיקו מצטרפין עם ה' אחרים לברכת אלקינו. מ''א: (ג) לשוק. ע''ל סי' קצ''ג ס''ק ו' מש''ש בשם הט''ז:

סימן ר - דין המפסיק כדי לברך
סעיף ב'

אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאמַר: בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וְכו', הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְסִיק עַד שֶׁיֹּאמַר: הַזָּן אֶת הַכֹּל, וְכֵן נוֹהֲגִין (הָרֹא''שׁ וְתוס' והר''י בְּשֵׁם בה''ג וְהַטּוּר). וְאִם הָיָה דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל (ד) פַּת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁרוֹצֶה לְבָרֵךְ מְבָרֵךְ מִתְּחִלָּה בִּרְכַּת הַזָּן; וְכָל שֶׁכֵּן אִם חָזַר וְאָכַל (הר''י פֶּרֶק ג' שֶׁאָכְלוּ) (טוּר) וְחוֹזֵר וְגוֹמֵר סְעוּדָתוֹ בְּלֹא בְּרָכָה בִּתְחִלָּה.

באר היטב

(ד) פת. ואם לא היה דעתו לאכול פת רק פרפרת א''צ לחזור אלא למקום שפסק ד''מ ב''ח. ואם אכל פרפרת צריך לברך עליהם ברכה אחרונה כיון דלא אמר הזן. ומ''מ יזהר לכתחלה שלא ישיח בנתיים שבה''ל. מ''א:

סימן רא - מי הוא המברך
סעיף א'

גָּדוֹל (א) מְבָרֵךְ, אֲפִלּוּ בָּא בַּסוֹף; וְאִם רָצָה לִתֵּן רְשׁוּת לַקָּטָן לְבָרֵךְ, רַשַּׁאי; וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁאֵין שָׁם אוֹרֵחַ, אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם אוֹרֵחַ, (ב) הוּא מְבָרֵךְ אֲפִלּוּ אִם בַּעַל הַבַּיִת גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ (ג) לְבַעַל הַבַּיִת. וּמַה בְּרָכָה מְבָרְכוֹ, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ וְלֹא יִכָּלֵם בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְיַצְלִיחַ בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְלֹא יִשְׁלֹּט שָׂטָן בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו, וְאַל יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְאִם בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְוַתֵּר (פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַקְפִּיד) עַל בִּרְכָּתוֹ, וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּעַצְמוֹ, רַשַּׁאי. הגה: וְהוּא הַדִּין שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן לְבָרֵךְ לְמִי (ד) שֶׁיִּרְצֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אֹהֶל מוֹעֵד).

באר היטב

(א) מברך. ואם הגדול מוציא ליחה שקורין הושטי''ן יברך אחד כי אין זה נכון שיפסיק הרבה פעמים ויהיה רוקק והאחרים ימתינו מהר''ם מ''א. וכן לכתחלה לא יתן לברך לקטוע אצבע או למוכה שחין. תשובת חות יאיר סי' קע''ו: (ב) מברך. אורח שהוא נזיר עיין בתשובת חכם צבי סי' קס''ח ובספר פרי הארץ חא''ח סי' ה': (ג) לבעה''ב. וברכת את ה' לרבות בע''ה. מהר''ש: (ד) שירצה. קשה ממ''נ אם נותן לברך לא' מב''ב פשיטא דגם הם אורחים לענין זה שמברכין לבעה''ב. ונ''ל דאם א' סמוך על שלחנו ומשלם לו דמי מזונו ואותו א''צ לברך לבעה''ב רשאי ליתן לו לברך ועוד נ''ל דאם ב' אוכלים בבית אחד ואחד יש לו אורח על שלחנו דמן הדין יש לאורח לברך ואם אותו בעה''ב רוצה לוותר יכול ליתן לברך למי שירצה. מ''א ע''ש:

יום שלישי בהעלותך י' סיון תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן