ההלכה היומית
יום רביעי בהעלותך יא' סיון תשפ"ו
סימן רא - מי הוא המברך
סעיף ב'
לֹא יַקְדִּים חָכָם יִשְׂרָאֵל (ה) לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ לְבָרֵךְ לְפָנָיו דֶּרֶךְ חֹק וּמִשְׁפָּט כְּהֻנָּה, אֲבָל לָתֵת לוֹ הֶחָכָם רְשׁוּת שֶׁיְּבָרֵךְ, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם; אֲבָל כֹּהֵן תַּלְמִיד חָכָם מִצְוָה לְהַקְדִּימוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְקִדַּשְׁתּוֹ (וַיִּקְרָא כא, ח) לִפְתֹּחַ (ו) רִאשׁוֹן וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן וְע''ל סִימָן קס''ז (סי''ד).
סימן רא - מי הוא המברך
סעיף ג'
(ז) מִי שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, מְקַצְּרִים יָמָיו.
באר היטב
(ז) ימיו. דכתיב ואברכה מברכיך והמברך בהמ''ז מברך לבעה''ב רש''י. וא''כ דוקא באורח הדברים אמורים ובכוס בה''מ. מ''א:
סימן רא - מי הוא המברך
סעיף ד'
צָרִיךְ לַחֲזֹר שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ.
באר היטב
(ה) לכהן ע''ה. ואמרינן בגמרא דחייב מיתה שמבזה התורה: (ו) ראשון. בקריאת התורה רש''י ור''ן והרא''ש כתב להיות (ראש) מדברים בכל קבוץ עם לדבר ולדרוש תחלה. וה''ה בישיבה ידבר בראש. כתב המ''א וצ''ע למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי מאחר שמדאורייתא הם. ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי כהונה. ומיהו אם הכהן רוצה לחלוק כבוד לאחר רשאי. סמ''ג וע''ל ס''ס קכ''ח ס''ק פ''ב מש''ש. ואם צריך להקדים לוי לישראל מחלוקת בין הפוסקים י''א שצריך להקדים וכן יסד בחרוז נודה לשמך ברשות הכהנים והלוים. וי''א שא''צ וגורסין הכהנים הלוים דכהנים איקרי לוים עמ''א. (ובספר אליהו רבה פסק דכשאין כהן יש ללוי הקדימה לפני ישראל בהמוציא ובבהמ''ז וכן משמעות ב''ח ופרישה):