עַל פִּלְפֵּל וְזַנְגְּבִיל יְבֵשִׁים וְעַל הקלאוו שֶׁל גירופלי ר''ל נעגלי''ךְ וְכָל כַּיּוֹצֵא (בָּזֶה) שֶׁאֵין דֶּרֶךְ (כה) לְאָכְלָם אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת, אֵין מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם כְּלוּם.
עַל אֱגוֹז (כו) מושקא''ט, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ; עַל קניל''ה ר''ל צימרינ''ד, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
באר היטב
(כו) מושקא''ט. שקורין מושק''ט נו''ס דפרי גמור הוא ורגילין לאוכלו ביובש ול''ד לדסעיף י''ד ומי שיש לו שלשול ונותן המושקא''ט לתוך השכר כדי שיעצור דמי לשמן זית כמ''ש סעיף ד'. ומיהו נ''ל דבשותה לצמאו אע''פ שנותן ג''כ מושק''אט לתוכו לרפואה מ''מ מברך על השכר וה''ה גבי שמן מ''א. (ובס' אליהו רבה פוסק דאף בשותה רק לרפואה מברך על השכר ופוטרו דמיעוט הוא נגד השכר ול''ד לשמן דלעיל):
עַל פִּלְפֵּל וְזַנְגְּבִיל כְּשֶׁהֵם (כז) רְטֻבִּים, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. הגה: כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁיּוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁהֵם עִקַּר הַפְּרִי, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ; וְשֶׁאֵינָן עִקַּר הַפְּרִי, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה; וְאִם הוּא (כח) מְסֻפָּק בּוֹ אִם הוּא עִקַּר הַפְּרִי אוֹ לֹא, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה; וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה הוּא, מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל (טוּר).
באר היטב
(כז) רטובים בפה''א. ועץ שקורין לאקרי''ץ בפה''א. עטרת זקנים בשם ס''ח ע''ש: (כח) מסופק. היינו אחר שלמד אבל מי שלא למד לא יאכל עד שילך אצל חכם ללמדו ש''ס מ''א:
באר היטב
(כה) כלום. וה''ה גלגי''ן וציטוו''א. מהר''ם מ''א: