(ג) וּלְהָרַמְבָּ''ם אִם הָיָה מִין אֶחָד חָבִיב לוֹ יוֹתֵר, בֵּין שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶם שָׁווֹת, בֵּין שֶׁאֵינָם שָׁווֹת, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִמִּין ז', בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶם מִמִּין ז', מַקְדִּים הֶחָבִיב לוֹ אָז בְּאוֹתָהּ שָׁעָה; וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה בָּזֶה יוֹתֵר מִבָּזֶה, אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, עָלָיו מְבָרֵךְ תְּחִלָּה.
הֵבִיאוּ לְפָנָיו דָּבָר שֶׁבִּרְכָּתוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וְדָבָר שֶׁבִּרְכָּתוֹ שֶׁהַכֹּל, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ (ד) קוֹדֶמֶת שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה שֶׁאֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶלָּא דָּבָר אֶחָד; וְכֵן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וְשֶׁהַכֹּל, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה קוֹדֶמֶת; וְאִם הֵבִיאוּ לְפָנָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ וּבוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה (ה) יַקְדִּים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ קוֹדֵם.
באר היטב
(ד) קודמת. אפילו השני חביב עליו. מ''א: (ה) קודם. אפילו השני מין ז' כגון הכוסס חטה ותפוח. ויש לפסוק אם חביב לו פה''א יברך תחלה בפה''א. ואם שוים בחביבות יברך בפה''ע תחלה. ט''ז ומ''א. (ובספר אליהו רבה פסק דהכוסס חטה ותפוח חטה קודם אף שהוא פרי האדמה כיון שהוא מז' מינין וכן משמע בסמ''ק ורקאנטי ובזה מיושב דברי תוס' ברכות מ''א ד''ה מיתיבי ומהרש''א שהגיה בתוס' לא ירד לזה ע''ש):
כָּל הַקּוֹדֵם (ו) בְּפָסוּק אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה (דְּבָרִים ח, ח) קוֹדֵם לַבְּרָכָה, וְאֶרֶץ בַּתְרָא הִפְסִיק הָעִנְיָן, וְכָל הַסָמוּךְ לוֹ חָשׁוּב מֵהַמְאֻחָר מִמֶּנּוּ לְאֶרֶץ קַמָּא; הִלְכָּךְ תְּמָרִים קוֹדְמִים לַעֲנָבִים, שֶׁזֶּה שֵׁנִי לְאֶרֶץ בַּתְרָא וְזֶה ג' לְאֶרֶץ קַמָּא. הגה: וְדַוְקָא שֶׁאוֹכֵל עֲנָבִים כְּמוֹת שֶׁהֵן, אֲבָל אִם עָשָׂה מֵהֶן יַיִן שֶׁקּוֹבֵעַ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן חֲשׁוּבָה וְהִיא קוֹדֶמֶת לְבָרֵךְ עָלָיו תְּחִלָּה; אֲבָל מַעֲשֵׂה קְדֵרָה מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן, הִיא חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִבִּרְכַּת הַיַּיִן. כָּל הַנֶּאֱמָר סָמוּךְ לְאֶרֶץ קַמָּא, קוֹדֵם לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר סָמוּךְ לְאֶרֶץ (ז) בַּתְרָא, לְאַחַר שֶׁשָּׁוֶה לוֹ בִּסְמִיכָה לְאֶרֶץ (טוּר).
באר היטב
(ו) בפסוק. להרמב''ם איירי בשניהם חביבים בשוה: (ז) בתרא. וזית קודם לשעורה אף במעשה קדרה דשעורה עיין מ''א ט''ז:
באר היטב
(ג) ולהרמב''ם. כתב הט''ז לענין הלכה אין כאן שום חשש דבכל הדרכים יש לו על מה לסמוך דאם ברכות שוות ויש מין ז' מי שרוצה ליקח המין ז' ולפטור השני מברכה שפיר עביד (כרבנן) [כר''י] וכפסק הרא''ש ואם ירצה ליקח השני החביב עליו ולפטור המין ז' שפיר עביד (כר''י) [כרבנן] וכפסק הרמב''ם ואם אין ביניהם מין ז' פשיטא דשפיר יעשה ליקח החביב וה''ה באין ברכות שוות וצריך להקדים אחד לחבירו בברכה ג''כ יש מעלה למין ז' ויש מעלה לחביב ויעשה מה שירצה בהקדמה ובענין חביב יכול לסמוך על שני דרכים הן אם חביב לו רוב פעמים אחרים כהרא''ש הן אם חביב לו עתה (כהראב''ד) [כהרמב''ם] כנ''ל כיון שאין לפנינו הכרע הלכתא כמאן עכ''ל: