הָיוּ לְפָנָיו עֲצֵי בְּשָׂמִים וְעִשְׂבֵּי בְּשָׂמִים וּמִינֵי בְּשָׂמִים, מְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד בְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ. הגה: וְאִם בֵּרַךְ עַל כֻּלָּם מִינֵי בְּשָׂמִים, (טז) יָצָא (טוּר רֵישׁ הסי'). וְאִם צָרִיךְ לְהַקְדִּים שֶׁל עֵץ לְשֶׁל עִשְׂבֵּי בְּשָׂמִים, עַיִּןִ לְעֵיל סי' רי''א.
הֵבִיאוּ לְפָנָיו הֲדַס וְשֶׁמֶן (יז) לְהָרִיחַ בָּהֶם, אִם בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, מְבָרֵךְ עַל (יח) הַהֲדַס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן; וְאִם אֵינָם שָׁווֹת, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדַס תְּחִלָּה.
באר היטב
(יז) להריח בהם. דאלו להעביר הזוהמא אין מברכין עליו כמו שכ' סי' רי''ז סוף ס''ב: (יח) ההדס. בורא עצי בשמים:
מְבָרְכִין עַל הַמֻּגְמָר (פי' בְּשָׂמִים שֶׁמְּשִׂימִים עַל הַנְּחָלִים לְהָרִיחַ בָּהֶם) מִשֶּׁיַּעֲלֶה קִיטוֹר עֲשָׁנוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ הָרֵיחַ, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה קִיטוֹר הֶעָשָׁן.
באר היטב
(טז) יצא. כתב הב''ח דאם בידך על של עץ עשבי בשמים לא יצא דעשבי אינו כולל של עץ וכ''כ הלבוש ועיין בס' גן המלך סי' צ''ט: