יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל נֵס אֶלָּא בְּנֵס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמִּנְהַג (ט) הָעוֹלָם; אֲבָל נֵס שֶׁהוּא מִנְהַג הָעוֹלָם וְתוֹלַדְתּוֹ, כְּגוֹן שֶׁבָּאוּ גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה וּבָא לִידֵי סַכָּנָה וְנִצּוֹל וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֵינוֹ חַיָּב (י) לְבָרֵךְ; וְיֵשׁ חוֹלֵק, וְטוֹב לְבָרֵךְ בְּלֹא הַזְכָּרַת שֵׁם וּמַלְכוּת.
אַרְבָּעָה צְרִיכִים (א) לְהוֹדוֹת. יוֹרְדֵי הַיָּם כְּשֶׁעָלוּ מִמֶּנָּה, וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לַיִּשּׁוּב, וּמִי שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא, וּמִי שֶׁהָיָה (ב) חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים וְיָצָא, וְסִימָנָךְ: וְכָל הַחַיִּי''ם יוֹדוּךָ סֶלָּה. ''חוֹלֶה ''יִסוּרִים ''יָם ''מִדְבָּר.
באר היטב
(א) להודות. מי שנתחייב ארבעתן אינו מברך כ''א ברכה אחת לכולן פרי הארץ סי' ז'. ועיין בתשובת קול בן לוי סי' א'. קטן פחות מבן י''ג שנים א''צ להודות דלא שייך לומר לחייבים טובות דהא לאו בר עונשין הוא רמ''מ (ס''ד) [סי''ד] מ''א. מה שאין האשה מברכת ברכת ההודאה מפני שצריך לאודויי בפני עשרה ולאו אורח ארעא דכל כבודה בת מלך פנימה הלק''ט ח''ב סי' קס''א. וכנה''ג הסכים שיברכו בבה''כ שלהם ושישמעו האנשים מב''ה או לפחות בפני נשים ואיש א' ע''ש: (ב) חבוש. על עסקי נפשות:
וּמַה מְּבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אמ ''ה הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְמָלַנִי כָּל טוּב, וְהַשּׁוֹמְעִים אוֹמְרִים: מִי (ג) שֶׁגְּמָלְךָ כָּל טוּב הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶלָּה.
באר היטב
(ג) שגמלך. ואם לא אמרו אינו מעכב. טוב לברך מעומד רמב''ם עיין ע''ת. כתב כנה''ג בשם הרשב''ץ דיכול לברך אפי' ביום דליכא ס''ת אם מתאחר יותר מג' ימים דהיינו אם יצא ביום ב' יברך בפני י' בלא ס''ת ולא ימתין עד יום ה' עיין ס''ו:
באר היטב
(ט) העולם. כגון שנפל עליו אריה או גמלא פריצא: (י) לברך. פי' על הנס אבל הגומל חייב לברך ט''ז עי' סוף סי' רי''ט: