עַל נֵס שֶׁל רַבּוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל נֵס שֶׁל אָבִיו. הגה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין אִם רוֹאֶה (ז) הָאָדָם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ הַנֵּס מְבָרֵךְ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַמָּקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ הַנֵּס (אַבּוּדַרְהַם).
עַל נֵס שֶׁל אָדָם מְסֻיָּם, (ח) כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַחֲבֵרָיו, וְכֵן עַל נֵס שֶׁל אָדָם שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם כְּגוֹן דָּנִיּאֵל וַחֲבֵרָיו, מְבָרֵךְ. לְפִיכָךְ הָרוֹאֶה גֹּב אֲרָיוֹת שֶׁל דָּנִיּאֵל, וְכִבְשַׁן הָאֵשׁ שֶׁל חֲנַנְיָה מִשָּׁאֵל וַעֲזַרְיָה, מְבָרֵךְ: שֶׁעָשָׂה נֵס לַצַּדִּיקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
באר היטב
(ח) כיואב. ואין עתה כיוצא בו:
הָרוֹאֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, עָלֶיהָ אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַּיַּן הָאֱמֶת, וְעַל לוֹט אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם זוֹכֵר הַצַּדִּיקִים.
באר היטב
(ז) האדם. וה''ה אם רואה הרבים. מ''א: