אִם אִחֵר, יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין לְבָרֵךְ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה; וְנָכוֹן שֶׁלֹּא לְאַחֵר (ט) שְׁלֹשָׁה יָמִים.

בְּאַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת אֵין מְבָרְכִין כְּשֶׁהוֹלְכִין מֵעִיר לְעִיר, שֶׁלֹּא חִיְּבוּ אֶלָּא בְּהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת דִּשְׁכִיחֵי בֵּיהּ חַיּוֹת רָעוֹת וְלִסְטִים; וּבִסְפָרַד נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה; וּמִיהוּ בְּפָחוֹת מִפַּרְסָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ, וְאִם הוּא מָקוֹם מֻחְזָק בְּסַכָּנָה בְּיוֹתֵר, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִפַּרְסָה.

בְּכָל חֹלִי צָרִיךְ לְבָרֵךְ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ חֹלִי שֶׁל סַכָּנָה וְלֹא מַכָּה שֶׁל (י) חָלָל, אֶלָּא כָּל שֶׁעָלָה לְמַטָּה וְיָרַד, מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה כְּמִי שֶׁהֶעֱלוּהוּ לַגַּרְדּוֹם (פי' מַעֲלוֹת שֶׁעוֹשִׂין דַּיָּנִים לָשֶׁבֶת כְּשֶׁדָּנִין) לִידֹן, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ קָבוּעַ וּבָא מִזְּמַן לִזְמַן, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ מְבָרֵךְ רַק עַל חֹלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, כְּגוֹן מַכָּה שֶׁל חָלָל (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבָ''ד וְהר''ר יוֹסֵף) וְכֵן נוֹהֲגִין בְּאַשְׁכְּנַז.