הָנֵי אַרְבָּעָה לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, כְּגוֹן שֶׁנָּפַל עָלָיו כֹּתֶל, אוֹ נִצּוֹל מִדְּרִיסַת שׁוֹר וּנְגִיחוֹתָיו, אוֹ שֶׁעָמַד עָלָיו בָּעִיר אַרְיֵה לְטָרְפוֹ, אוֹ אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לוֹ, אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה וְנִצּוֹל מֵהֶם וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כֻּלָּם צְרִיכִים לְבָרֵךְ (יא) הַגּוֹמֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְבָרְכִין הַגּוֹמֵל אֶלָּא הָנֵי אַרְבָּעָה דַּוְקָא, וְטוֹב לְבָרֵךְ בְּלֹא הַזְכָּרַת שֵׁם (יב) וּמַלְכוּת.

הָרוֹאֶה חֲלוֹם וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה, (א) יֵיטִיבֶנּוּ בְּאַפֵּי תְּלָתָא דְּרַחֲמֵי (פי' שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ) לֵיהּ, וְלֵימָא בְּאַפַּיְהוּ: חֶלְמָא טָבָא חַזַּאי, וְלֵימְרוּ אִינְהוּ: טָבָא הוּא (ב) וְטָבָא לִיהֲוֵי וְכו'.

(ג) יָפָה תַּעֲנִית לְבַטֵּל חֲלוֹם רַע, כְּאֵשׁ לִנְעֹרֶת. הגה: וְדַוְקָא בּוֹ בַּיּוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רפ''ח.