הָרוֹאֶה אֶת הַחִגֵּר; וְאֶת הַקִּטֵּעַ; וְאֶת הַסוּמָא; וּמֻכֶּה שְׁחִין; וְהַבַּהֲקָנִין, וְהוּא מִי שֶׁמְּנֻמָּר בִּנְקֻדּוֹת דַּקּוֹת, אִם הֵם מִמְּעֵי אִמָּם, מְבָרֵךְ: מְשַׁנֵּה הַבְּרִיּוֹת, וְאִם נִּשְׁתַּנָּה אַחַר כָּךְ, מְבָרֵךְ: דַּיַּן הָאֱמֶת; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּדַוְקָא עַל מִי (יד) שֶׁמִּצְטַעֵר עָלָיו, אֲבָל עַל עַכּוּ''ם אֵינוֹ מְבָרֵךְ; וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא פַּעַם רִאשׁוֹנָה, שֶׁהַשִּׁנּוּי עָלָיו גָּדוֹל מְאֹד. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם (טו) לִשְׁלֹשִׁים יוֹם (טוּר).
הָרוֹאֶה אִילָנוֹת טוֹבוֹת וּבְרִיּוֹת נָאוֹת, (טז) אֲפִלּוּ עַכּוּ''ם אוֹ (יז) בְּהֵמָה, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ; וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם אֶלָּא פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְלֹא יוֹתֵר, לֹא עֲלֵיהֶם וְלֹא עַל אֲחֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ נָאִים מֵהֶם.
באר היטב
(טז) עכו''ם. דהיינו ראיה בעלמא דמותר אבל להסתכל בו ביותר אסור. ואסור לומר כמה נאה כותי זה: (יז) בהמה. על הפרדה נאה אין לברך דמאיסי. הלק''ט ח''א סי' רס''ה:
הַיּוֹצֵא בִּימֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין (א) פֶּרַח, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסֵר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם; וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְאִם אִחֵר לְבָרֵךְ עַד אַחַר שֶׁגָּדְלוּ הַפֵּרוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עוֹד.
באר היטב
(א) פרח. ואין מברכין כ''א על אילני מאכל הלק''ט ח''ב סי' כ''ח (וה''ה רואה פורחת בחדש אדר):
באר היטב
(יד) שמצטער עליו. וקאי אברכת דיין האמת אבל אם הם ממעי אמן מברך לעולם משנה הבריות. ט''ז מ''א: (טו) לל' יום. פי' שלא ראה אחר כיוצא בו תוך למ''ד יום: