(ה) שהחיינו. ואינה אלא רשות עיין מ''א: (ו) אכילה. ברכת הפרי יקדים לשהחיינו. הלק''ט ח''א סי' רל''ו: (ז) הפסיד. הסומא מברך ג''כ על הראייה כיון שהם בראיה אצל אחרים. שבות יעקב ח''ב סי' ל''א. והמחבר יד אהרן חולק עליו ופסק דיברך בשעת אכילה. וכ''כ הסמ''ק דמי שאינו נהנה בראייתו רק באכילתו מברך באכילתו ע''ש. על פירות המורכבים מין בשאינו מינו אין מברכים על הראיה. הלק''ט ח''א סי' ס': (ח) בראייה שניה. הר''מ וסמ''ק כתבו שאין מברכין וה''ה לדידן אם לא בירך בשעת אכילה אינו חוזר ומברך גם אם יחזור לאכול מאותו פרי וכ''ש שלא יברך על אותה אכילה עצמה בעוד שלא נתעכל הפרי הרדב''ז ח''א סי' ק''ל וכ''כ בהלק''ט ח''א סי' ר''ל אם בירך שהחיינו קודם שנגמר הפרי חוזר ומברך כשיגמור הפרי עב''י. וכשהגיע לפול הלבן מברך עליו. הרדב''ז עיין מ''א:

(ט) וקירש''ן. אפי' אין חלוקין בשמן אם חלוקים בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לבוש. וכ''כ בתשובת מהרי''ל סי' קל''ה דאפי' ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים מברכין ומט''מ כ' בשם ס''ח אפי' יש להם טעם אחד כגון אדומות ושחורות. וכן פסק בתשובות שבות יעקב ח''ב סי' ל''ז דיש לברך שהחיינו על קירש''ן שחורות ואדומות על כל אחד ואחד בפני עצמו ע''ש ובתשובות פנים מאירות סי' ו' הקשה עליו והניח בצ''ע ע''ש. ועי' בהלק''ט ח''ב סי' רל''א:

(י) ומברך. ורדב''ז ות''ה כתבו לברך על היין חדש. ומספיקא אני מונע מלאכול ענבים עד שאני שותה תירוש מהרי''ל. וטוב שיביא את עצמו לידי חיוב שהחיינו ממקום אחר כגון על פרי חדש או על מלבוש וכיוצא בהן וישים יין חדש בצידו וכשיברך יכוין לפטור גם אותו. עמק ברכה ושל''ה ומ''מ משמע דוקא כששותה תירוש אבל כשהוא יין אע''פ שיודע שהוא חדש א''צ לברך משום דאין ניכר בין חדש לישן. ואם בירך שהחיינו על יין חדש לכ''ע אינו חוזר לברך שהחיינו על הענבים ע''ת: