הַנִּכְנָס לָמֹד אֶת גָּרְנוֹ, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה; הִתְחִיל לָמֹד, אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה; מָדַד וְאַחַר כָּךְ בֵּרַךְ הֲרֵי זֶה תְּפִלַּת שָׁוְא, שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָמוּי (פי' דְּנֶעֱלָם וְאֵינוֹ נִרְאֶה) מִן הָעַיִן.
הַנִּכְנָס (ד) לַמֶּרְחָץ, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְשָׁלוֹם וְתוֹצִיאֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מֵהָאוּר הַזֶּה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לֶעָתִיד לָבֹא; יָצָא בְּשָׁלוֹם, אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהִצַּלְתַּנִי מֵהָאוּר הַזֶּה.
הַנִּכְנָס (ה) לְהַקִּיז דָּם, אוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁיְּהֵא עֵסֶק זֶה לִי לִרְפוּאָה כִּי רוֹפֵא חִנָּם אַתָּה; וּלְאַחַר שֶׁהִקִּיז, יֹאמַר: בָּרוּךְ רוֹפֵא חוֹלִים.
באר היטב
(ה) להקיז. וה''ה בכל מידי דרפואה יאמר זה. (אבל ברד''א משמע דוקא הקזה שהיא סכנה שמא יחתוך ורידי הדם וימות ח''ו) ופשוט שצריך שם ומלכות כמו כל הברכות. מי שמתעטש וחבירו א''ל אסותא יאמר לו ברוך תהיה ואח''כ יאמר לישועתך קויתי ה' דהמתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. יש''ש ב''ק פ''ח סי' ס''ד:
באר היטב
(ד) למרחץ. ובמרחץ דידן א''צ להתפלל תפלה זו. ב''ח מ''א ט''ז: