ההלכה היומית
יום ראשון ראה יט' אב תשפ"ו
סימן רלח - לקבע עתים לתורה בלילה
סעיף א'

צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּלִמּוּד הַלַּיְלָה יוֹתֵר מִבְּשֶׁל יוֹם, וְהַמְבַטְּלוֹ, עָנְשׁוֹ (א) מְרֻבֶּה.

באר היטב

(א) מרובה. ועשל''ה שיש לחבר לילה ליום ויום ללילה בתורה או בתפלה. וכתב ב''ח דאחרונים קבלו משכבי עד קומי וכו' ע''ל סי' א':

סימן רלח - לקבע עתים לתורה בלילה
סעיף ב'

אִם יֵשׁ לוֹ חֹק קָבוּעַ לִלְמֹד כָּךְ וְכָךְ לְיוֹם וְהָיָה טָרוּד בַּיּוֹם וְלֹא הִשְׁלִימוֹ, יַשְׁלִימֶנּוּ (ב) בַּלַּיְלָה מִיָּד.

באר היטב

(ב) בלילה. דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהא עליו נדר מ''א. אין לקרוא מקרא בלילה ואין לישן אלא אחר ג' שעות וישכב על צד שמאל וישן וישכב במטה מיוחדת. וכשתשמש אחר שתגמור תשוב למטתך. האר''י ז''ל:

סימן רלט - דין קריאת שמע על מטתו
סעיף א'

קוֹרֵא עַל מִטָּתוֹ (א) פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמַע (דְּבָרִים ו, ד ט) וּמְבָרֵךְ: (ב) הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וְכו'. הגה: וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ, וְאֵין אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְלֹא מְדַבְּרִים אַחַר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל מִטָּתוֹ, אֶלָּא (ג) יִישַׁן מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה (תְּהִלִּים ד, ה) (כָּל בּוֹ וְרוֹקֵחַ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם נ''ב ח''ב), וְעַיִּןִ לְעֵיל סִימָן ס''ג אִי מֻתָּר לִקְרוֹת כְּשֶׁהוּא (ד) שׁוֹכֵב; וְאִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא יוּכַל לִישַׁן מִיָּד, אָז (ה) חוֹזֵר וְקוֹרֵא כַּמָּה פְּעָמִים זֶה אַחַר זֶה עַד שֶׁיִּשְׁתַּקַּע בְּשֵׁנָה וְשֶׁיִּהְיֶה קְרִיאָתוֹ סָמוּךְ לִשְׁנָתוֹ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ז); וְאֵין מְבָרְכִין עַל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל מִטָּתוֹ. (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ז וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם תוס' פ' כָּל הַבָּשָׂר). וְאוֹמֵר: יוֹשֵׁב (ו) בְּסֶתֶר עֶלְיוֹן (תְּהִלִּים צא, א טז) וְאוֹמֵר: ה' מָה רַבּוּ צָרַי עַד לה' הַיְשׁוּעָה (תְּהִלִּים ג, ב ט) וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ ה' בַּיּוֹם בָּרוּךְ ה' בַּלַּיְלָה בָּרוּךְ ה' בְּשָׁכְבֵנוּ בָּרוּךְ ה' בְּקוּמֵנוּ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְכו' (זְכַרְיָה ג, ב) ה' שׁוֹמְרֶךָ וְכו' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם (תְּהִלִּים קכא, ה ח) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי וְכו' (תְּהִלִּים לא, ו) יְבָרֶכְךָ ה' וְכו', עַד וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (בַּמִּדְבָּר ו, כב כז) וְאוֹמֵר: הַשְׁכִּיבֵנוּ עַד סָמוּךְ לַחֲתִימָה.

באר היטב

(א) פרשה ראשונה. ורי''ו כתב לומר כל ק''ש שהיא רמ''ח תיבות לשמור רמ''ח איבריו וכ''כ האר''י ז''ל וע''ל סי' רל''ה ס''ק ב' מש''ש: (ב) המפיל. משמע דברכת המפיל יאמר אחר שמע כדי שתהא הברכה סמוכה לשינה וכן עיקר. מ''א ע''ש: (ג) ישן מיד. ואם צריך לשמש מטתו יטול ידיו ואח''כ יקרא ולפחות יאמר ברכת המפיל ושמע אחר התשמיש. של''ה וכנה''ג: (ד) שוכב. והיינו דוקא בק''ש של חובה אבל אם כבר קראה אחר צ''ה וקוראה על מטתו לשמירה מותר לקרותו שוכב דהא ר''ז קרי וחזר וקרי עד דמשתקע בשינתיה. מ''א: (ה) חוזר וקורא. וה''ה אם מהרהר בד''ת. ש''ד מ''א: (ו) בסתר. הישן בבית יחידי אחזתו לילית. שבת פכ''ג ובית היינו חדר מהרי''ל. אלו צריכין שימור מהמזיקים חולה חיה חתן כלה אבל ות''ח בלילה ברכות נ''ד. יש נוהגין לומר וידוי ש''מ קודם השינה ונ''ל שאינו נכון דאיתא בברכות שלא לומר אם אמות תהא מיתתי כפרה דלא ליפתח פיו לשטן לכן אין לאומרו רק יפשפש במעשיו שעשה כל היום אם ימצא שעשה עבירה יתודה עליו ויקבל עליו שלא לעשותו ובפרט בעבירות המצויים כגון חניפות שקרים ליצנות לשון הרע צריכין בדיקה ביותר. ואשרי למי שנוהג לומר סדר הק''ש דהאר''י ז''ל:

יום ראשון ראה יט' אב תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן