אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל אָדָם אִם הוּא נֵעוֹר, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי הֶפְסֵק מְחִצָּה עֲשָׂרָה, וּבִפְנֵי תִּינוֹק שֶׁאֵין יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, מֻתָּר; בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ חֻמָּשִׁים הָעֲשׂוּיִם בִּגְלִילָה, אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּפָנָיו (טז) מְחִצָּה. וּלְעִנְיַן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת ע''ל רֵישׁ סי' שט''ו, וְאִם יֵשׁ לוֹ בַּיִת (יז) אַחֵר, אָסוּר עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ; וְאִם יֵשׁ בּוֹ תְּפִלִּין (יח) אוֹ סְפָרִים, אֲפִלּוּ שֶׁל גְּמָרָא, אָסוּר עַד שֶׁיִּתְּנֵם בִּכְלִי בְּתוֹךְ כְּלִי; וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא הַשֵּׁנִי מְיֻחָד לָהֶם וְעַיֵּן לְעֵיל סי' מ' סָעִיף ב', אֲבָל אִם הוּא מְיֻחָד לָהֶם, אֲפִלּוּ מֵאָה כְּחַד חֲשִׁיבֵי, וְאִם פֵּרַשׂ טַלִּית עַל גַּבֵּי (יט) אַרְגָּז, חָשׁוּב כִּכְלִי בְּתוֹךְ כְּלִי.
לֹא יְשַׁמֵּשׁ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְּסוֹפָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע קוֹל בְּנֵי אָדָם וְיָבֹא לַחֲשֹׁב בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, אֶלָּא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.
וִישַׁמֵּשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל ר'' א שֶׁהָיָה מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶה טֶפַח, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, פי' בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּאִלּוּ כְּפָאוֹ שֵׁד; וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶה טֶפַח, שֶׁלֹּא הָיָה מְמָרֵק הָאֵבֶר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ כְּדֵי לְמַעֵט הֲנָאָתוֹ; וְדוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, שֶׁעוֹשֶׂה הַדָּבָר בְּאֹנֶס. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: מְגַלֶּה טֶפַח, שֶׁבָּאִשָּׁה, כְּלוֹמַר עַכְשָׁו מְגַלֶּה אוֹתָהּ לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁ, וְעַכְשָׁו מְכַסֶה אוֹתָהּ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲרִיךְ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְדוֹמֶה לוֹ כְּמוֹ שֶׁבִּעֲתוֹ הַשֵּׁד וְנִבְעַת וְהִנִּיחַ הַמַּעֲשֶׂה, כָּל כָּךְ הָיָה מְקַצֵּר בַּתַּשְׁמִישׁ. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: מְגַלֶּה טֶפַח, עַל הַסִנָּר, שֶׁהָיְתָה חוֹגֶרֶת בּוֹ, שֶׁאַף בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הָיָה מַצְרִיכָהּ לְחוֹגְרוֹ וּמְגַלֶּה רַק טֶפַח מִמֶּנָּה, וּמְכַסֶה מִיָּד כְּדֵי לְמַעֵט הֲנָאָתוֹ; וְכֻלְּהוּ פֵּרוּשֵׁי אִיתְנְהוּ, וְצָרִיךְ בַּעַל נֶפֶשׁ לִזָּהֵר בָּהֶם.
באר היטב
(טז) מחיצה. ואם יש נקבים וחלונות כעין סריגה אע''פ דלענין טומאה חשיבי כמחיצה אבל הכא אסור עד שיהיו הספרים מכוסין מן העין שאין נראין מ''א ע''ש. ועיין בתשובת שער אפרים סי' קי''ט. ועיין בא''ע סי' כ''ה סק''ה מש''ש: (יז) אחר. פי' חדר אחר: (יח) או ספרים. ופשוט דגם המזוזה צריך לכסות בכלי תוך כלי: (יט) ארגז. ואם הארגז גדול שמחזיק מ' סאה והוא אמה על אמה ברום ג' אמות חולקת רשות לעצמה. מ''א ע''ש ועי' סי' שי''ד. ועי' שו''ת חוות יאיר סי' קפ''ד דוילון סביב הספרים או סביב המטה לא מיקרי מחיצה הואיל ונעים ונדים ואם א''א בענין אחר מותר לשמש מטתו בחדר שבו הספרים בזמן עונה וליל טבילתה וליל יציאתו וביאתו מדרך. ועיין מ''א סי' שט''ו: