אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, אֶלָּא לַחֲשׂוּכֵי בָּנִים, (פי' מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים). הגה: וְע''ל סי' תקע''ד ס''ד; וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר צָרוֹת, שֶׁהֵם כִּרְעָבוֹן (יְרוּשַׁלְמִי דְּתַעֲנִית).

אַכְסְנַאי אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ; וְאִם יִחֲדוּ לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ בַּיִת, מֻתָּר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִישַׁן בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל (כב) בַּעַל הַבַּיִת.

שִׁכְבַת הַזֶּרַע הוּא כֹּחַ הַגּוּף וּמְאוֹר הָעֵינַיִם, וְכָל זְמַן שֶׁתֵּצֵא בְּיוֹתֵר, הַגּוּף כָּלֵה וְחַיָּיו אוֹבְדִים; וְכָל הַשָּׁטוּף בִּבְעִילָה, זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו, וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ, וְעֵינָיו כֵּהוֹת, וְרֵיחַ רַע נוֹדֵף מִפִּיו, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו וְרִיסֵי עֵינָיו נוֹשְׁרִים, וּשְׂעַר זְקָנוֹ וְשִׁחְיוֹ וּשְׂעַר רַגְלָיו רַבֵּה, וְשִׁנָּיו נוֹשְׁרוֹת, וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִים עָלָיו, אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים: אֶחָד מֵאֶלֶף מֵת מִשְּׁאָר חֳלָאִים, וְהָאֶלֶף מֵרֹב תַּשְׁמִישׁ; לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לִזָּהֵר.