שׁוֹלֵחַ אָדָם אִגֶּרֶת בְּיַד עַכּוּ''ם, וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה; וְהוּא (א) שֶׁקָּצַץ לוֹ דָּמִים, וּבִלְבַד (ב) שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בְּשַׁבָּת; וְאִם לֹא קָצַץ, אִי לֹא קָבִיעַ (ג) בֵּי דֹּאַר (פֵּרוּשׁ אִישׁ יָדוּעַ שֶׁכָּל כְּתָב אֵלָיו יוּבַל וְהוּא מְשַׁלְּחַם לְמִי שֶׁשָּׁלוּחַ אֵלָיו). בְּמָתָא, אָסוּר לִשְׁלֹחַ אֲפִלּוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן; וְאִי קָבִיעַ בֵּי דֹּאַר בְּמָתָא, מְשַׁלְּחָן אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְהוּא שֶׁיְּהֵא שְׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ לַבַּיִת הַסָמוּךְ (ד) לַחוֹמָה. הגה: וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ לֹא קָצַץ, וַאֲפִלּוּ לֹא קָבִיעַ בֵּי דֹּאַר בְּמָתָא, אִם מְשַׁלְּחוֹ (ה) בְּיוֹם ה' אוֹ קֹדֶם לָכֵן; (טוּר) וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עֲלַיְיהוּ אִם צְרִיכִים לְכָךְ.

אִם הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ כַּמָּה יִתֵּן לוֹ, דִּינוֹ כְּקוֹצֵץ, דְּסַמְכָא דַּעְתֵּיהּ דְּעַכּוּ''ם וּבְדִידֵיהּ קָא טָרַח; אֲבָל בִּסְתָם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ שָׂכָר, אָסוּר, דְּלָא סַמְכָא דַּעְתֵּיהּ וּבִדְיִשְׂרָאֵל קָא טָרַח.

אִם שְׂכָרוֹ לְיָמִים דָּבָר קָצוּב בְּכָל יוֹם בַּהֲלִיכָתוֹ וּבַחֲזָרָתוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עִמּוֹ מָתַי יֵלֵךְ; אִם הוּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אָסוּר, דִּכְשֶׁיּוֹצֵא בְּשַׁבָּת נִרְאֶה כְּאִלּוּ הִתְנָה עִמּוֹ כָּךְ.