אִם הָעַכּוּ''ם מוֹלִיךְ הַכְּתָב בְּחִנָּם, אֲפִלּוּ נִתְּנָה לוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי הָעַכּוּ''ם מֵאֵלָיו הוּא עוֹשֶׂה זֶה וְאֵינוֹ אֶלָּא לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ, וַהֲוָה לֵיהּ כְּאִלּוּ קָצַץ. הגה: וְיֵשׁ חוֹלְקִים וּסְבִירָא לְהוּ דְּכָל שֶׁעוֹשֶׂה בְּחִנָּם, (ו) אָסוּר, וְטוֹב לְהַחְמִיר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהָעַכּוּ''ם מַתְחִיל עִם הַיִּשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ בְּחִנָּם, וַדַּאי דַּעְתּוֹ עַל הַטּוֹבָה שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְשָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף).

אִם הָעַכּוּ''ם הוֹלֵךְ מֵעַצְמוֹ לְמָקוֹם אַחֵר וְיִשְׂרָאֵל נוֹתֵן לוֹ אִגֶּרֶת, מֻתָּר בְּכָל (ז) גַּוְנָא.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂכִיר עַכּוּ''ם לְשָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, אָסוּר לְשַׁלְּחוֹ (ח) עֶרֶב שַׁבָּת בְּאִגֶּרֶת. הגה: וּמִיהוּ אִם לֹא שְׂכָרוֹ רַק בִּשְׁלִיחוּת אִגֶּרֶת, יֵשׁ מַתִּירִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן רמ''ד (סָעִיף ה').