אַף עַל פִּי שֶׁבָּשָׂר חַי מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ, הָנֵי מִלֵּי בִּקְדֵרָה, אֲבָל בִּצְלִי שֶׁאֵצֶל (א) הָאֵשׁ אָסוּר לְהַנִּיחוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁמְּמַהֵר לְהִתְבַּשֵׁל וְאָתֵי לְחַתּוּיֵי. וְהָנֵי מִלֵּי בִּבְשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז, אֲבָל בְּשַׂר גְּדִי וְעוֹף שֶׁהֵם מְנֻתָּחִים לְאֵיבָרִים, מֻתָּר דְּלֹא חַיְישִׁינָן לְחִתּוּי, שֶׁאִם יְחַתֶּה בְּגֶחָלִים יִתְחָרֵךְ (פי' יָצָא מִגֶּדֶר הַצְלִי וְנִכְנַס בְּגֶדֶר הַנִּשְׂרָף) הַבָּשָׂר, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא חֲמִימוּת הָאֵשׁ בִּלְבַד. וְאִם הוּא בְּתַנּוּר, וְטָח פִּיו בְּטִיט, בֵּין גְּדִי וְעוֹף שְׁלֵמִים בֵּין בְּשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז, מֻתָּר דְּלֹא חַיְישִׁינָן לְחִתּוּי, שֶׁאִם בָּא לִפְתֹּחַ הַתַּנּוּר וּלְחַתּוֹת, תִּכָּנֵס הָרוּחַ, וְיִצְטַנֵּן הַתַּנּוּר, וְיִתְקַּשֶּׁה הַבָּשָׂר וְיַפְסִיד. הגה: וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין אִם הוּא חַי לְגַמְרֵי אוֹ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל קְצָת (בֵּית יוֹסֵף) וְכָל זְמַן שֶׁחֲלַל הַגּוּף שָׁלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו, מִקְרֵי שָׁלֵם (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי). וְיֵשׁ מַחְמִירִין וְסוֹבְרִין דִּבְתַנּוּר טוּחַ בְּטִיט, הַכֹּל שָׁרֵי; וְעַל גַּבֵּי הָאֵשׁ שֶׁהוּא מְגֻלֶּה, הַכֹּל אָסוּר; וּבְתַנּוּר שֶׁפִּיו מְכֻסֶּה אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט, אָז יֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין גְּדִי וְעוֹף לִשְׁאָר בָּשָׂר, כַּדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהָכֵי נָהוּג כִּסְבָרָא זוֹ. (טוּר וְהָגָ''א וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ''י וּסְמַ''ג וּסְמַ''ק וְסֵפֶר הַתְּרוּמָה).
אֵין צוֹלִין בָּצָל וּבֵיצָה אוֹ בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצָּלֶה מִבְּעוֹד יוֹם מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי שֶׁהוּא חֲצִי (ב) בִּשּׁוּלוֹ. אֲפִלּוּ הוּא בְּשַׂר גְּדִי, דְּכֵיוָן שֶׁהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אֶלָּא שֶׁיִּצָּלֶה מְהֵרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְחָרֵךְ, הִלְכָּךְ חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יְחַתֶּה; אֲבָל כְּשֶׁנִּצְלֶה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי, לֹא חַיְישִׁינָן דִּלְמָא אָתֵי לְחַתּוּיֵי, אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּשַׂר שׁוֹר, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה לָמָּה יְחַתֶּה לְהַפְסִידוֹ.
באר היטב
(ב) בישולו. ועי' סי' קי''ג די''א שהוא שליש בישולו והכא פסק לחומרא משום חומרא דשבת:
אִם עָבַר, אוֹ שָׁכַח, וְנִצְלָה בְּשַׁבָּת (ג) בְּאִסוּר, אָסוּר.
באר היטב
(ג) אסור. ודוקא בשנתן על גבי האש שהוא מגולה אבל כשנתן לתוך התנור מכוסה אפי' בשר עז שרי בדיעבד. ב''ח מ''א:
באר היטב
(א) האש. משמע דבצלי קדר שרי. מ''א: