בַּתַּנּוּרִים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין בָּהֶם רְדִיָּה, מֻתָּר לְהוֹצִיא יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ (יא) סְעֻדּוֹת בְּסַכִּין אוֹ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁיִּתְחֹב בּוֹ, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יוֹצִיא בָּרַחַת מִשּׁוּם דְּמִחְזֵי כָּעֳבָדִין דְּחֹל.
לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְדֵרָה עֲסָסִיּוֹת (פי' מִינֵי קִטְנִיּוֹת הַגְּדֵלוֹת בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּבָבֶל) וְתוֹרְמוּסִין וְיִתֵּן לְתוֹךְ (יב) הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, מִפְּנֵי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם צְרִיכִים בִּשּׁוּל רַב וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם לְאָכְלָם לְאַלְתַּר, וּמִפְּנֵי כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל עִקָּר, הֲרֵי הֵם כִּשְׁאָר תַּבְשִׁיל שֶׁהִתְחִיל לְהִתְבַּשֵּׁל וְלֹא נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁאָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ; וְהוּא הַדִּין לְכִירָה וְכֻפָּח. הגה: כְּשֶׁאֵינָן גְּרוּפִים וּקְטוּמִים וְאֶפְשָׁר לְחַתּוֹת (בֵּית יוֹסֵף ומ''מ פ''ב), וְאִם עָשָׂה כֵן, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, אֲסוּרִים למ ''ש עַד כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ.
באר היטב
(יב) התנור. ובטח פיו בטיט שרי. מ''א:
כַּיּוֹצֵא בּוֹ לֹא יְמַלֵּא חָבִית שֶׁל (יג) מַיִם וְיִתֵּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה; וְאִם עָשָׂה כֵן, אֲסוּרִים לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ.
באר היטב
(יג) מים. אע''ג דמים ראוין לשתות חיין מ''מ אין טובין כ''כ כפירות כמ''ש ס''ד או י''ל דהכא איירי דקא בעי לה להדחה ואז צריכין להיות חמין ולפ''ז אסור ליתן מים לתוך הקדירות שבתנורים אע''ג דמתכוין שלא יבקע הקדירה מ''מ הא קבעי לה להדחה וחיישינן שמא יחתה לכן צריך ליתנן מבע''י מ''א וע''ל סימן רנ''ג ס''ק כ''ד מש''ש בשם המ''א:
באר היטב
(יא) סעודות. ודוקא כשרוצה לאכול ממנו בשבת אבל אסור להוציא לצורך חול. מגן אברהם: