ההלכה היומית
יום חמישי ר"ה כח' אלול תשפ"ו
סימן רסג - מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המענן
סעיף ח'

ב' אוֹ ג' בַּעֲלֵי בָּתִּים אוֹכְלִים בְּמָקוֹם א', יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל אֶחָד מְבָרֵךְ עַל מְנוֹרָה (יב) שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ מְגַמְגֵּם בַּדָּבָר. וְנָכוֹן לִזָּהֵר בִּסְפֵק בִּרְכוֹת וְלֹא יְבָרֵךְ אֶלָּא אֶחָד. הגה: אֲבָל אָנוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן.

באר היטב

(יב) שלו. דכל מה דמתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אור [ה] בכל זויות וזויות. וכתב של''ה דמ''מ לא יברכו שנים במנורה אחת שיש לה קנים הרבה. ועיין בא''ז. (ובספר אליהו רבה בשם זקינו הגאון זצ''ל להתיר לברך שנים אף במנורה אחת ע''ש):

סימן רסג - מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המענן
סעיף ט'

הַמַדְלִיקִין בְּזָוִיּוֹת הַבַּיִת וְאוֹכְלִים (יג) בֶּחָצֵר, אִם אֵין הַנֵּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁדּוֹלְקוֹת עַד הַלַּיְלָה הָוֵי בְּרָכָה (יד) לְבַטָּלָה.

באר היטב

(יג) בחצר. משמע דאם אוכל בבית אפי' אין דולקת עד הלילה שרי ומיהו מצוה לעשות נרות ארוכות שידלקו עד הלילה. של''ה ומט''מ ד''מ: (יד) לבטלה. ואפשר דאם באותו מקום היה קצת חשך ומשתמש שום דבר לאור הנר ליכא איסורא מהרי''ל סי' כ''ג:

סימן רסג - מי ומי המדליקין, ואם טעו ביום המענן
סעיף י'

לבה ''ג, כֵּיוָן שֶׁהִדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת חָל עָלָיו שַׁבָּת וְנֶאֱסַר בִּמְלָאכָה. וְעַל פִּי זֶה נוֹהֲגוֹת קְצָת נָשִׁים שֶׁאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ וְהִדְלִיקוּ הַנֵּרוֹת מַשְׁלִיכוֹת לָאָרֶץ הַפְּתִילָה שֶׁבְּיָדָן שֶׁהִדְלִיקוּ בָּהּ, וְאֵין מְכַבּוֹת אוֹתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם מַתְנֶה קֹדֶם שֶׁהִדְלִיקָה שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת שַׁבָּת עַד שֶׁיֹּאמַר הַחַזָּן בָּרְכוּ, מוֹעִיל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לָהּ. וְיֵשׁ חוֹלְקִים עַל בַּעַל ה ''ג וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין קַבָּלַת שַׁבָּת תָּלוּי בְּהַדְלָקַת הַנֵּר אֶלָּא בִּתְפִלַּת עַרְבִית, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר הַחַזָּן: בָּרְכוּ, הַכֹּל פּוֹרְשִׂין מִמְּלַאכְתָּם. וְלַדִּידָן, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת הָוֵי כְּבָרְכוּ לְדִידְהוּ. הגה: וְהַמִּנְהָג שֶׁאוֹתָהּ (טו) אִשָּׁה הַמַּדְלֶקֶת מְקַבֶּלֶת שַׁבָּת בַּהַדְלָקָה, אִם לֹא שֶׁהִתְנָה (טז) תְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ תְּנַאי בְּלֵב סַגֵּי (מָרְדְּכַי); אֲבָל שְׁאָר בְּנֵי הַבַּיִת מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה עַד בָּרְכוּ. וְעִקַּר הַדְלָקָה תְּלוּיָה בַּנֵּרוֹת שֶׁמַדְלִיקִין עַל הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל לֹא בִּשְׁאָר (יז) הַנֵּרוֹת שֶׁבַּבַּיִת (אוֹר זָרוּעַ). וְצָרִיךְ לְהַנִּיחַ הַנֵּרוֹת בַּמָּקוֹם שֶׁמַדְלִיקִין, וְלֹא לְהַדְלִיק בְּמָקוֹם זֶה וּלְהַנִּיחַ בְּמָקוֹם אַחֵר (מָרְדְּכַי פ' ב''מ).

באר היטב

(טו) אשה. ואם האיש מדליק ליכא מנהגא ומותר במלאכה ומ''מ טוב להתנות. ב''ח: (טז) תחלה. ומ''מ אין להתנות כ''א לצורך. מ''א: (יז) הנרות. ומ''מ מברכין עליהם ואפי' מדליק בחדרים כמ''ש ס''ו. ומיהו דוקא כשיש לו חדר מיוחד ולא בירך על נר אחר וכמ''ש ס''ו אבל אותן המדליקין בבית האכסדרא אין מברכין אפי' לא בירך על נר אחר שאין זה מצוה המוטלת עליו וגם אין משתמשין שם לצורך אכילה אבל במקום שמשתמשין לצורך אכילה צריך לברך עיין מ''א. וטוב ליזהר לכתחלה להדליק במקום אכילה. ונ''ל דדי כשעומד נר א' שם. מ''א ע''ש:

יום חמישי ר"ה כח' אלול תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן