מָצָא אַרְנְקֵי בְּשַׁבָּת, אָסוּר (יא) לִטְּלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיָּרֵא פֶּן יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר.
בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֵין נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶם.
מַקְדִּימִין לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית יוֹתֵר מִבִּימוֹת הַחֹל, וּבִפְלַג הַמִּנְחָה יָכוֹל לְהַדְלִיק וּלְקַבֵּל שַׁבָּת בִּתְפִלַּת עַרְבִית (א) וְלֶאֱכֹל מִיָּד וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רל''ג כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין שִׁעוּר פְּלַג הַמִּנְחָה.
באר היטב
(א) ולאכול מיד. כתב בשל''ה בשם ס''ח דמ''מ צריך לאכול כזית בלילה לקיים ג' סעודות בשבת וכ''כ הב''ח סימן תע''ב. אבל בתוס' ורא''ש משמע דיוכל לגמור הסעודה מבע''י וכ''כ הת''ה. ומ''מ טוב להחמיר מ''א והט''ז ס''ס רצ''א כתב דכיון דתוספת מחול על הקודש דאורייתא הוא ע''כ יצא שפיר אפי' גמר קודם הלילה ע''ש ועכ''פ הנוהגין להתפלל ערבית בע''ש מבע''י מ''מ כשיגיע חצי שעה סמוך לזמן ק''ש אסורים להתחיל לאכול דלא נפקי בק''ש דיממא מ''א וע''ל סי' רל''ה ס''ק ג' מש''ש בשם המ''א:
באר היטב
(יא) ליטלו. ואסור לומר לעכו''ם ליטלו כמ''ש סס''א. כתב הבאר היטב אשר לפני ונ''ל דמותר לומר לעכו''ם לשומרו ע''ש ולדידי צ''ע הוא. (ובספר אליהו רבה התיר לומר לכותי ליטלו כיון דעדיין לא זכה בו ישראל והרמב''ם התיר לגמרי ע''ש):