בְּבִרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ אֵינוֹ חוֹתֵם שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְוּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ אוֹמֵר: (ב) וּפְרֹס סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַפּוֹרֵס סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַיִם.
אוֹמֵר וַיְכֻלּוּ בִּתְפִלַּת עַרְבִית.
אִם טָעָה וְהִתְחִיל תְּפִלַּת הַחֹל, גּוֹמֵר אוֹתָהּ (א) בְּרָכָה שֶׁנִּזְכַּר בָּהּ שֶׁטָּעָה וּמַתְחִיל שֶׁל שַׁבָּת, לָא שְׁנָא נִזְכַּר בְּבִרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן לֹא שְׁנָא נִזְכַּר בִּבְרָכָה אַחַת מִשְּׁאָר הַבְּרָכוֹת, בֵּין בְּעַרְבִית בֵּין בְּשַׁחֲרִית, מוּסָף וּמִנְחָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים (ב) דִּבְמוּסָף פּוֹסֵק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה.
באר היטב
(א) ברכה. דבדין הוא דבעי לצלויי י''ח בשבת אלא משום טרחא דכבוד שבת לא אטרחו רבנן וכיון שהתחיל גומר. ומי שאירע לו כן ידאוג כל השבת דהוא סימן רע לו ויפשפש במעשיו ויהרהר בתשובה. של''ה: (ב) דבמוסף. שהרי אין תפלת י''ח בחול במקום מוסף ע''כ ליכא למימר דמיבעי ליה לצלויי י''ח:
באר היטב
(ב) ופרוס. משמע דא''ל כי אל שומרנו וכו' ושמור צאתנו וכו' וכ''כ הטור הטעם שבשבת א''צ שמירה שהשבת שומר ונוהגין לומר הפסוק ושמרו בני ישראל וגו' לומר שאם ישמרו שבת א''צ שמירה ע''כ. ואנחנו נוהגים לומר כי אל שומרנו וגו' ושמור צאתנו וגו' דאנו יודעים שאין אנו בחזקת שומרי שבת כראוי ע''כ צריכים להתפלל על השמירה אלא דאין מסיימין. ט''ז ע''ש: